מה עושים כש ט באב חל ביום ראשון?

ב"ה

שלום.

אני מעתיק לך את ההלכות הקשורות כפי שכתוב בספר "הלכות חגים" של הרב מרדכי אליהו שליט"א.

[**********************************************]

[דיני תשעה באב שחל ביום ראשון.]



א - שבת - מתפללים כל תפילות שבת כרגיל, ואין משנים בסדרי התפילה כלום. כמו כן אין משנים מניגוני התפילה או קריאת התורה והפטרה כלום. ובמקומות שנהגו להתפלל במנגינות של צער - יש לבטל מנהגם אם לא שיצא מזה מחלוקת. ואין נמנעים משירי שבת הנהוגים כל שבת. עיין כה"ח תקנא ס"ק יג,יד .
ב - לימוד תורה - כשחל תשעה באב ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש מחמירים שלא ללמוד תורה ביום שבת אחרי חצות היום. ומתירים רק את הדברים המותרים ללמוד בתשעה באב. ויש חולקים ומתירים ללמוד עד השקיעה. וכך נוהגים. בא"ח דברים יח. כה"ח תקנג ס"ק חי משנ"ב ס"ק ט .
ג - ליל שבת - שחל בו תשעה באב ונדחה ליום ראשון, לדעת שו"ע - מותר בתשמיש המטה, לדעת רמ"א - אסור. לדעת כולם טוב להחמיר אם האשה מוחלת. אמנם אם חל ליל טבילה בשבת - אין להחמיר. וכן יעשו זוגות חשוכי ילדים או שיש חשש לשז"ל. עיין שו"ע תקנד סע´ יט והחונים עליו ועיין משנ"ב ס"ק מ .
ד - מנחה - טוב להקדים תפילת מנחה של שבת כדי שיאכל סעודה שלישית במתינות.
ה - סדר תפילת מנחה הוא כבכל שבת ואין אומרים "צדקתך" אחרי החזרה.
ו - סעודה שלישית - כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין, ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום עם השקיעה לפני בין השמשות. עיין שם תקנב סע´ י .
ז - בין השמשות - אחרי השקיעה אסור לאכול, לשתות, לרחוץ או ללמוד תורה וכל דבר שהוא ב"שב ואל תעשה". אך דברים שהם ב"קום ועשה" - אסורים. ולכן לא יחליף בגדי שבת ולא ינעל נעלי גומי עד אחרי צאת הכוכבים.
ח - מאחר ואסור להכין משבת לחול. יש נוהגים להביא לבית הכנסת מערב שבת את ספר קינות ונעלי גומי של תשעה באב. באים לבית הכנסת לפני צאת שבת עם נעלי עור, אחרי בין השמשות לפני שהחזן אומר "ברכו" הם אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וחולצים ומחליפים לנעלי תשעה באב. עיין שו"ע תקנג סע´ ב ומשנ"ב ה ו אבל המנהג הטוב הוא להכריז עוד מערב שבת שזמן תפילת ערבית במוצאי שבת יהיה כעשר דקות אחרי זמן צאת הכוכבים הרשום בלוח. ולפיכך במוצאי שבת ימתינו המתפללים בביתם עד שלושים או ארבעים דקות אחרי השקיעה ויאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", יחלצו נעלי עור וינעלו נעלי גומי, יחליפו בגדי שבת וילבשו את הבגדים שלבשו ביום שישי, וילכו לבית הכנסת עם ספר של "חמש תעניות". עיין שו"ע, רמ"א תקנג סע´ ב ואחרונים .
ט - יש אוסרים להביא לביהכנ"ס את ספר הקינות לפני צאת השבת משום הכנה משבת לחול ויש מתירים. ואם מתכוין לעיין בו בשבת - לדעת כולם מותר.
י - ערבית של מוצאי שבת - לאחר צאת הכוכבים מתפללים ערבית בישיבה על הרצפה כרגיל, ואומרים קינות כרגיל בכל תשעה באב רק מוסיפים "אתה חוננתנו" בתפילה.
יא - אם שכח לומר "אתה חוננתנו", אינו צריך לחזור אלא גומר תפילתו כרגיל ואחר התפילה יאמר "ברוך המבדיל בין קדש לחול". אם לא אמר בבית הכנסת - יאמר בבית כנ"ל.
יב - הבדלה - אם לא אמר במוצאי שבת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ושכח לומר בתפילה "אתה חוננתנו" - אם צריך לעשות בתשעה באב דבר האסור בשבת כגון: לנסוע ברכב או להדליק חשמל וכדו´, יאמר קודם לכן בלי שם ומלכות "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואף ביום ראשון יאמר כן. עיין שו"ע רצט סע´ י. בא"ח ש"ש ויצא ג .
יג - נשים שלא התפללו ערבית או שלא אמרו "אתה חוננתנו" - אסור להם לעשות שום מלאכה עד שיאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול". משנ"ב תקנו ס"ק ב .
יד - מברכים "בורא מאורי האש" אחרי קדיש "תתקבל" שאחרי ערבית ואחר כך מתחילים איכה. ואין מברכים על הבשמים. ובמוצאי יום ראשון עושים הבדלה על הכוס בלבד ומברכים "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל" בלבד. ואין מברכים על נר ובשמים. עיין שו"ע תקנו סע´ א והחונים עליו .
טו - הפוסקים כרמ"א מברכים בורא מאורי האש לפני "איכה" עיין משנ"ב ס"ק א ולא אומרים קדיש תתקבל. תקנט סע´ ד .
טז - אם שכח לברך ברכת "בורא מאורי האש" מיד במוצאי שבת - יברך ברכה זו על נר מתי שנזכר כל עוד לא עלה עמוד השחר. כה"ח שם ס"ק ג ומשנ"ב שם"קא .
יז - הבדלה למי שאוכל בת"ב - מי שצריך לאכול בתשעה באב ביום ראשון לא יבדיל מיד במוצאי שבת אלא בעת שירצה לאכול. אם צריך רק לשתות מים - יכול לשתות קודם שיבדיל.
יח - האוכל בתשעה באב שחל ביום ראשון חייב להבדיל על הכוס. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין שמשמח בתשעה באב, לכן הטוב ביותר בשבילו שיסחט ענבים או יבדיל על כוס בירה. ואם אין לו - יבדיל על כוס מיץ ענבים. ואם אין לו אלא יין - יבדיל על יין.
יט - כשמבדיל על יין לא ישתה ממנו אלא מעט ויתן לילד קטן שלא צם לשתות רוב רביעית. אם הוא צריך לשתות יין לרפואתו - מותר, ויכול להוציא אחרים ידי חובת הבדלה אף שאינם אוכלים. כה"ח תקנו ס"ק ט .
כ - גם נשים שנהגו בכל השנה לשמוע הבדלה ולא לעשות הבדלה לעצמם - אם הן צריכות לאכול בתשעה באב - יעשו הבדלה לעצמן.
כא - מי שצריך לאכול בתשעה באב ומבדיל בלילה במוצאי שבת ועדיין לא בירך על הנר - מברך על הכוס שלוש ברכות: "הגפן", "בורא מאורי האש" ו"המבדיל" ולא יברך על "בשמים".
כב - אם מבדיל אחרי שבירך על הנר או אם מבדיל ביום ראשון יברך שתי ברכות בלבד - "הגפן" ו"המבדיל".
כג - ברית ופדיון בת"ב - אם היום השמיני ללידה הוא יום ראשון עשרה באב וצמים בו צום ת"ב שנדחה משבת - מהדין מותר למוהל לסנדק ולאבי הבן להחליף בגדיהם אחרי חצות היום, להתפלל מנחה, להתרחץ ולאכול הם לבדם בברית המילה. אחר כך אין הם חייבים להמשיך בצום. ויש אומרים שמותר כן רק לאבי הבן. אמנם נוהגים כיום כסברת הכנה"ג שלא מפסיקים לצום, ורק מחליפים בגדיהם ועושים את הברית סמוך לשקיעה ואוכלים אחרי צאת הכוכבים. כנ"ל הדין גם אם חל "פדיון הבן" ביום זה. עיין שו"ע תקנט סע´ ט. כה"ח שם ס"ק עא, עב, עד. משנ"ב ס"ק לח ."




.