שאלה
איך מתייחסים מבחינה אמונית לזה שתינוק נפטר?
זתומרת..תינוק מעולם לא חטא...אז למה?!?!
ו...יש לי עוד שאלה..לא קשורה..חח..אם קשה לי עם משו..מה עדיף שאני ימשיך לעשות מה שאני בד"כ עושה וישתדל לעבוד על עצמי..או שאני יפסיק עם מה שאני עושה עד שאני יהיה מספיק חזקה...? תודה רבה..ויום מצוין!
תשובה
שלום וברכה
השאלה כל כך כואבת וכל כך מייסרת.
לצערנו לעיתים, אנחנו בני אדם, וכבני אדם הידיעות הגדולות באמת חסומות בפנינו. יש מאורעות בעולם שהם ללא פשר, ושאנו לא יודעים מפני מה הם אירעו ומפני מה לא.
על כן, בראש ובראשונה אנו כואבים ובוכים, זועקים ולפעמים אף מוחים כנגד המציאות הקשה הזו שנגזרה עלינו. זו למעשה ההלכה של תחילת ימי השבעה, בהם אנו פשוט בוכים.
לאחר מכן, אנחנו בוחנים כיצד אנחנו יכולים להעניק למציאות הזו פשר. כיצד אנחנו יכולים לעשות את העולם טוב יותר בעקבות החוויה הקשה שעברנו, ומה אנחנו יכולים לתקן בעולם כדי שהוא יהיה פחות מכאיב בתחומים שאנו יכולים לרפא את הכאב.
לא כל הבנתי את השאלה השניה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם