שאלה
אני לא מצליחה להבין מה נסגר איתי. אני כל הזמן חושבת על זה שהחיים הם לא יהיו לנצח ולכן אני רוצה להשתנות ולהשתפר במידות ובהרגלים הרעים שלי. אני רוצה לדעת שקיבלתי חיים ושאני לא מבזבזת אותם סתם. שביום שאני אמות אני אגיד- אוקיי עשיתי הכל הכי טוב שהצלחתי. שאני ארגיש שעשיתי משהו בחיים האלה. עכשיו אני בכלל לא מרגישה את זה. אם אני אמות מחר, אני בכלל לא יהיה מרוצה מאיך שהחיים שלי נראים. מהדברים שאני עושה. אני באמת כבר לא מבינה את עצמי. מצד אחד החלטתי שאני מקפידה ומשפרת דברים שאני חייבת לשפר בי כמו כיבוד הורים וכוונה בברכות.. ואני משתדלת מאוד להצליח. אבל אני מרגישה שכלום לא זז. יופי אני רוצה להשתנות, אני רוצה לשנות מידות ואני לא עושה כלום. אני כל יום נשארת אותה הילדה. ללא שינוי. אבל לא רק שאני לא מצליחה להשתפר בדברים האלה אלא שאני מדרדרת במלא דברים. מבחוץ אני נראת דוסה לתפארת. אבל מבפנים משהו מקולקל. יום אחד אני מאמינה מאוד ויום אחד כלום. כל היום אני חושבת על דברים לא צנועים ודברים לא טובים בכלל. די נמאס לי. אני רוצה להיות טהורה. להיות צדיקה. ולפני חודש בכלל אף פעם לא חשבתי על דברים כאלה. אני אבודה ומתושבת מהתקופה המעצבנת הזאת. מצטערת על האורך.. תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה,
א. החיים אינם גרף ממוחשב המטפס באופן חלק ותמידי למעלה. הקב"ה ברא את העולם בהגדרה כמקום של עליות וירידות, הצלחות וכשלונות (רצוא ושוב בשפת הקבלה). עבודת ה' איננה מבטיחה שלווה ושקט אלא דווקא חיים דינמיים ומאתגרים. מטרתך אפוא איננה לשקוע בכשלונות ולהתייאש אלא להמשיך לקוות ולשאוף - לנסות תמיד לקפוץ לפסגה הבאה, גם אם בין לבין יש נפילה.
ב. מה שקובע בסופו של דבר מי את באמת הוא הרצון. אם את בן אדם שרוצה טוב אז זו האמת ואין זה משנה מה עברת בדרך. אם את באמת ובתמים שואפת לטוב ולקדושה מבלי להתייאש אזי בסופו של דבר תגיעי לשם. האדם נמדד לאו דווקא במספר הכשלונות אל מול מספר ההצלחות אלא במידת ההתמדה שלו ועזות הרצון.
בדבריך את מבטאת רצונות נפלאים אשר לא לכולנו יש. אין לי אלא לחזק את ידייך ולברך אותך על היותך אדם המבקש טוב ושואף לקדושה.
בברכה,
אביאל