מה לעשות עם החיים שלי, לאן להמשיך

שאלה

שלום כבוד הרב.

אני חייב להגיד שנפשי זועקת אבל לא מוצאות מילים מתאימות כדי שאחרים ישמעו אותה.

כבוד הרב, אני חייב לציין שממש עכשיו אמרתי לה' - תן לי סימן!

פתחתי תהילים ונגלה לעייני תהילים צו "הָבוּ לַיהוָה, כָּבוֹד וָעֹז.

ח הָבוּ לַיהוָה, כְּבוֹד שְׁמוֹ; שְׂאוּ-מִנְחָה, וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו.

ט הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה, בְּהַדְרַת-קֹדֶשׁ;" וכו'

אני לא יודע מה לעשות עם חיי, זו לא שאלה ראשונה אני מרגיש שהנפש שלי ממש מסובכת ואני לא יודע מה לעשות. כל חיי השתדלתי לדבר עם ה', לאחרונה גם התחלתי לאמר קריאת שמע מלאה ולאחריה לבקש מה', פעם אחת קרה שממש הרגשתי אותו וקיבלתי צמרמורת, עשיתי מן התבודדות בתוך מיטתי והתחלתי לדבר איתו..

ואני רוצה לשאול כבוד הרב, מה אני עושה עם חיי -קשה לי, אני ממש רוצה להצליח במשהו, אבל הבעיה שאני צריך לשאוף לשאיפות. אתה מבין לאיזה מצב הגעתי? למה אין תשובה ברורה איך לעשות, ולמה כשיש סימן או תשובה קשה לי ללכת אחריה כאילו אין לי כוח.. כשאני קורא בסידורים אני מצטמרר לפעמים מפסוקים בתפילה וכל מיני ברכות, כמעט יוצא לי דמעות ואפילו זה כמעט, כאילו גם להם אין כוח לצאת ולאמר את שלהם..

למה אני לא יכול ליהיות מקובל חברתית או שאר דברים שכרגע חשוב לי כגון - ליהיות האישיות הכרזימטית שהייתי. אני ממש כותב עכשיו ועוד פעם - הדמעות כמעט שיוצאות.

אני משתדל לא לכעוס, ליהיות עניו, לא להתגאות, להצליח דרך ה' ואך ורק בקשת ממנו, ביקשתי שייתנו לי ברכה מרב להצלחה, וכל זאת שאצלנו חילוניים ודתיים זה כמטע אותו דבר מבחינה פיזית בעיר ובחברה.

למה לא מצליח לי? יש איזה מישהו שאני יכול לדבר איתו? אני חייב לציין שרוב הזמן אני אופטימי ואומר הכל מעולה, כי באמת הכל מעולה וצריך לאמר תודה על הכל אבל אני חייב המשך..

איפה הבחור שהייתי כבוד הרב, כאילו לא נשאר ממנו כלום, הבחור עם התוכן והרגש, שמצליח שאוהב עם מטרה לחיים..

אני מבקש שכבוד הרב ייתן לי תשובה כי ממש קשה לי, או לפחות ישלח לרב אחר שיענה לי.

תשובה