מה לחשוב על שרון?

שלום וברכה,
כל הכבוד לך על הראיה החיובית ועל היכולת ללמד זכות שניחנת בהן. אחד מסימני תלמידי אברהם אבינו הוא "עין טובה", ופירוש הדבר לראות תמיד את הטוב, לדון בכף זכות ולאהוב כל אדם. מי יתן וירבו כמותך!
כמו שכתבת, רבים מעם ישראל תומכים בתכנית הגירוש לא מתוך רוע לב, אלא מתוך תמימות, טפשות ושטיפת מח של התקשורת. בחודשים האחרונים חלה התפכחות מסויימת, וכולנו תפילה שהיא תלך ותגבר.
אולם ביחס למובילי התוכנית, הדברים לצערי אינם כל כך פשוטים. נכון שגם אותם לא צריך לשנוא, ותיכף אתייחס לכך, אולם חשוב מאוד שערך אהבת הזולת ואהבת עם ישראל לא יביא לטשטוש בהכרתינו את עצמנו, ולכך שנפרש כל פגיעה בנו כטעות במישור של חילוקי דעות.
בעבר חשבתי גם אני שראש ממשלתינו פשוט טועה טעות קשה, ולא יותר מכך. אפילו ניהלתי על כך ויכוח עם חבר טוב שלי. לצערי הגדול מאוד, עכשיו אני משוכנע בוודאות שטעיתי, ולא כך הם פני הדברים. איני יודע אם ראש הממשלה מבין שהוא עושה טעות או לא, אבל ברור שהוא נוהג בחוסר הגינות וחוסר תום לב משווע. עצם הרעיון להרוס את חייהם של אלפי משפחות רק בשביל להשיג שיפורים זמניים במצב המדיני והערכות כוחות טובה יותר (כלשונו של שרון במכתבו לבוש), מעידה על זלזול וקלות ראש מוחלטת. הרי הוא עצמו לא טוען שבכך יפתרו הבעיות פיתרון עמוק וארוך טווח! מי שמוכן לשלם מחיר כל כך נורא וטראומתי עבור שיפורים זמניים במצב משתנה, שיפורים שגם לשיטתו שלו מבוססים על תקוות, מעיד על עצמו שהוא נוהג בזלזול מוחלט בציבור עצום, ועל כך אי אפשר לעבור לסדר היום. שימת הפס המוחלטת הזו באה לידי ביטוי בכל כך הרבה דברים, החל משמה של התוכנית שכולה שקר מודע אחד גדול, ועוד שקרים שהיא עטופה בהם (כמו למשל המשפט 'צריך לצאת מעזה' בעוד שצה"ל כלל לא נמצא שם), דרך הפרת האמון החמורה בבוחרי ראש הממשלה ובמתפקדי הליכוד שהוא הבטיח לכבד את הכרעתם, דרך אטימות וניכור שהוא משדר כלפי מתנגדיו (בעוד שגם לשיטתו שהתוכנית היא מועילה ולגיטימית, הוא היה צריך לבקש סליחה שהוא נאלץ לנהוג כך, ולא להיפך – להציג את הנפגע בתוקפן), ודרך עוד הרבה דברים שאיני רוצה להאריך בהם.
לא כתבתי את זה כדי לקטר, אלא מפני שאני חושב שיש כאן בירור נפשי יסודי, כפרט וככלל – האם בגלל חיבורנו ואהבתינו לכל אדם מישראל, לא נדע לעמוד על שלנו ואפילו לא נשים לב לעוצמת העוול שנעשה כלפינו. או אולי גם כשמישהו ירק עלינו, נטען שמדובר בגשם?
[השאלה היא איך להתייחס לאדם שנוהג בצורה כל כך לא הגונה, שלא איכפת לו לירוק על אחרים ולדרוס אותם?]
התורה מצווה אותנו לאהוב כל אדם מישראל, ומצד שני מצווה אותנו לשנוא את הרשעים. אמנם כבר כתבו הפוסקים שבדורינו, שרובם של אלו שאינם שומרי תורה ומצוות הם בגדר "תינוקות שנשבו", הם לא למדו – אבל עניין זה אינו שייך כאן, כי כאן מדובר בצד המוסרי, שכל אדם אמון עליו. אם כך, צריך מצד אחד לאהוב את ראש הממשלה, כי הוא אדם מישראל, ומצד שני צריך לשנוא אותו – כי הוא חוטא בחטא מוסרי גדול מאוד. איך זה מתיישב יחד?
לשאלה זו התייחסו רבים מחכמי ישראל במשך הדורות, והתשובה המקובלת היא שאנחנו צריכים לאהוב את הצדדים הטובים שבאישיות, ולשנוא את הצדדים המקולקלים שבה.
ככל שהאהבה העמוקה לכל אדם מישראל גדולה יותר, ככל שמבינים שאדם מישראל הוא בן של הקב"ה, עם חיבור ישיר לריבונו של עולם, כך יש לסלוד מכל הצדדים החיצוניים שמבקשים לנתק את החיבור הזה. ככל שאוהבים יותר את היהלום, כך שונאים יותר את הלכלוך שמכסה אותו, ונלחמים בלכלוך הזה בכל תוקף.
אני מקווה שעזרתי,
כל טוב ושבת שלום
יעקב.