מה לחשוב על חייל שישתתף בגירוש?

שלום רב לך חירות!
אני רגיל לקבל ממך שאלות, ואני חייב לומר לך שהשאלות שלך טובות וניכר שאת בחורה מעמיקה ומבררת.
קודם כל נקדים שנקווה שלא נגיע למצב הזה. צריך מאוד להתפלל על כך, וכל תפילה עוזרת.
באמת החיילים הצדיקים שלנו עוברים ניסיון לא קל. אלו אותם חיילים שנלחמים בחירוף נפש להגן עלינו יומם ולילה. אלו אותם בחורים נפלאים שבגופם חוסמים את המחבלים המתאבדים ומתים על קידוש ה´ במלחמה נגד האויב שלנו. לכולנו יש קרובים חיילים, כך שאנו מכירים אותם מקרוב ויודעים איזה נפלא עם ישראל. אח שלי סיים רק בשבוע שעבר קורס מפקדי כיתות בצבא, ולכן הצבא זה כולנו - וכולנו מרגישים קירבה גדולה לחיילים.
אבל כעת הם עומדים בניסיון קשה. לפי אמונתינו וציווי התורה אסור לפנות חלקים מארץ ישראל מיהודים ולמסור את אותם מקומות לערבים. על אחת כמה וכמה שזה נעשה בצורה כזאת דורסנית כמו שרוצים לעשות לתושבי גוש קטיף. כל חייל אחראי למעשיו ולא יכול להסתתר מאחורי המפקד שלו. אותם חיילים שצריכים להכריע בשעת קרב אם לירות או להסתער, החלטות אמיצות ומכריעות, כעת צריכים לקחת את עצמם בידיים ולחשוב אם הם רוצים לקחת חלק בקלון הזה של גירוש יהודים מאדמתם. הרי יש גם אצל היהודים הלא דתיים ביטוי שנקרא ´פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה´. את הביטוי הזה המציא הבג"ץ באומרו שלא כל פקודה היא חוקית ואם חייל מרגיש שהוא לא יכול לבצע פקודה מסוימת כי היא סותרת לו את כל עולמו המוסרי הוא חייב לסרב פקודה, ואנחנו מוסיפים שעל אחת כמה וכמה כשהתורה שהיא המוסר המוחלט מצווה אותנו משהו שאנחנו חייבים לשמוע בקול ה´.
אנחנו מתפללים כל בוקר ´אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון´. זה לא קל לעמוד בניסיונות כאלו גדולים. יש לחץ חברתי, ויש לחץ של המפקדים ויש חשש לאבד את מקום העבודה וכד´. אל תשפטי לרעה חיילים שלא מצליחים לסרב פקודה כי מי יודע אם היית במצב שלהם איך היית עומדת בזה. בנוסף, יש כאלו שסומכים על רבנים שסבורים שאין איסור להשתתף בעניין. אמנם הרוב המוחלט של גדולי ישראל הביע את דעתו, והאמת צריכה להיות ברורה לך, שהם חייבים שלא לעזור לבצע את הפינוי הזה מגוש קטיף.
נתפלל לה´ שלא יביא אותנו לידי ניסיון בשטח, אלא שהגזירה תיפול לפני מועדה.
ליעד.