שאלה
שלום רב,
סליחה על השאלה הקשה, אבל אני שואל אותה מכאב רב!
אני תושב ישראל, דתי. שהשם גילגל אותי לעבוד בחו"ל במשך שנה.
בעוד משספר חודשים אני צריך לחזור לארץ, וככל שאני קורא מה שקורה בארץ אני לא רוצה לחזור לארץ. זאת לא ארץ ישראל כלל.(סתם קראו לה ישראל, זו ארץ שרשעים מנהלים ומוליכים אותה, והעם רוצה שהרשעים יוליכו אותה)
זו ארץ שרשעים שונאי דת מנהלים אותה.והרבה דתיים הולכים וסליחה על הביטוי "מלקקים" להם.
מיום ליום אני שונא יותר ויותר את ה"תרבות" החדשה הזו ולא רוצה לחזור לארץ. טוב לי כאן בגולה(לצערי). אין שנאת יהודים ורדיפת דת כמו בארץ. ההפך מאוד מעריכים ומכבדים אדם דתי.
למה לא לתת לחילונים האלה להרוס לעצמם את החיים ואז אנחנו נבנה מדינה יהודית אמיתי כמו שרצה השם יתברך?
לדעתי הארץ הזו, שנבנתה עך שורשים רקובים, ממשיכה להרקב. ומרקיבה את כולנו ביחד איתה.
הכול בארץ זה כסף, רדיפת ממנו וכבוד ויצרים. עכשיו שאני רחוק מאוד מהארץ כואב לי רע לי מאוד מהמצב בארץ עד כדי כך שהגעתי למצב שאני לא רוצה לחזור ולא רוצה לדעת מה קורה שם בכלל. ככל שיהיה רחוק יותר כך יהיה לי פחות רע מהמצב השורר שבארץ.
ולדעתי אני ואף אחד אחר לא יכול לשנות כלום. ליבם לב של אבן!!!!! מנסיון!
למה לא להשאר כאן בשלווה עד שיבוא משיח?
תודה והשם יברך את כל עמו ישראל.
תשובה
שלום וברכה
השאלה שלך נובעת מההנחה שיש שתי אפשרויות – אנו בוחנים את שתיהן ובוחרים באחת מהשתיים.
ברם, אני לא מכיר בהנחה שיש שתי אפשרויות. יש רק אחת.
יש רק אחת בשל העובדה שיש מצווה גדולה לגור בארץ ישראל, ורק כשאתה גר בארץ ישראל אתה מקיים עולם ומלואו של תורה* בשל העובדה שתורת ישראל ניתנה לעם ישראל ולא ליחידים, ועל כן אין אתה יכול לנתק את עצמך מכלל האומה.
על כן, אין שתי אפשרויות.
אני כמובן חולק עליך על הדרך בה אתה מתאר את המציאות. מה שאתה אומר הוא לשון הרע על ציבור, שאין לו שום כיסוי במציאות. יש בעיות, ובעיות קשות מאוד, ויש גם רשעות, אולם מכאן ועד מה שאתה מתאר – המרחק גדול. ברם, גם אם הדבר היה כך לא היו לך שתי אפשרויות, אלא רק זו של להיות חלק מהאומה הישראלית לארץ ישראל, ולעמל הגדול לשפר את פני המציאות.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם