שאלה
שלום לכם. השאלה שלי היא:מה התפקיד שלנו כיום? מה התפקיד הכלל של הנוער היום?
אז לפני בערך 20-30 שנה בתקופה של הורי החבר'ה למדו בישיבות הסדר והיה להם משימה מאוד ברורה להקים ישובים בארץ ישראל ובאמת זה מה שהם עשו והוקמו המון ישובים בנוסף לכך הפ פעלו במישור הדתי תורה ועבודה צבא..
ואני שואלת מה התפקיד שלנו?? ברור לי שהתפקיד של ההתישבות וכו לר נגמר אבל מה מאפיין את הדור שלנו?
אשמח לתשובה
יום טוב ורק שמחה
תשובה
שלום
אומר לך את דעתי על פי מה שהבנתי מרבותיי (מן הסתם יש דעות נוספות) למרות שבעשרות השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים לקרב יהודים לשמירת תורה ומצוות - בפועל רוב העם נשאר חילוני (ולא מוטרד לגבי צדקת דרכו).
גם רוב הציבור המסורתי מצביע בבחירות עבור ש"ס ולא עבור הציבור הדתי לאומי וגם אלו שכן חזרו בתשובה בדרך כלל פנו לכיוון החרדי - כל זה למרות שרוב הציבור קרוב יותר לתפיסות של הציבור הדתי לאומי מאשר לתפיסות של החרדים מבחינת היחס לפרנסה למדינה לחיי החול וכו'.
גם בגירוש מגוש קטיף התברר שעם כל העומק הצדק והיופי שיש בתפיסת העולם שלנו - החברה הכללית "לא סופרת " את הדרך שלנו, אין לה בעיה להרוס עמל של שנים ואפילו כשאין הכרח מדיני בטחוני לצעד הזה להפך עשו את זה למרות הסיכון הצפוי ולמרות הכישלון לא שוללים מהלך דומה בשומרון.
על מנת שלא לחזור על טעויות חייבים לעשות חשבון נפש ראלי ולא לתרץ את כישלון ההשפעה שלנו בססמאות של אמונה עיוורת ודרך ארוכה .
נראה שאחת הסיבות המרכזיות לאי ההצלחה היא שלתפיסות העולם שלנו אין ביטוי ממשי בחיים ולכן קשה לציבור הכללי להזדהות אתה ולהאמין שהיא אפשרית.
ולכן המשימה הגדולה שמוטלת על כתפנו - היא ליישב את הארץ ולהקים קהילות תורניות אידיאליסטיות ואיכותיות שילמדו את הציבור הרחב שלא רק שאפשר לחיות חיים טבעיים שמחים ונורמליים יחד עם שמירת מצוות - אלא שבזכות המצוות החיים נעשים טובים ומלאים יותר וכל הבעיות הפרטיות והלאומיות נעלמות וזוהי הסגולה המיוחדת במצות יישוב ארץ ישראל שהקדושה מתגלה בטבע ובחיי המעשה .
בשביל להמחיש את החזון הזה ולהראות שהוא אפשרי במציאות חייבים שיהיו לנו [הרבה משפחות יישובים וקהילות מפוארות, דהיינו משפחות תורניות רחבות = עם הרבה ילדים ויציבות מבחינה כלכלית מתוך שמחה ואמונה] רק כך יוכלו לקום קהילות גדולות שיגלו את התורה בחיים עצמם ויעבירו את המסר שלנו בצורה ברורה ומוחשית. גם החוזרים בתשובה צריכים מסגרת שתתן מענה לכל סדרי החיים שפתאום השתנו כיום הם מוצאים את זה רק בקהילות המסודרות של החרדים (מבחינת רבנים בתי כנסת בתי ספר תרבות פנאי וכו'.)ובאופן דומה גם הציבור החילוני והמסורתי חייב לראות שיש דגם של חברה דתית לאומית עם משפחות מפוארות שמצליחות לממש את העומק שבתורה ובמצוות לברכה ושפע בחיים הרגילים .
ולכן הרבה יותר חשוב להתרכז בהקמת משפחות מפוארות מאשר פעולות פרטיות של התנדבות שיש בהם מצווה פרטית חשובה אבל אין בהם כוח להצטרף לדבר כללי קבוע ויציב במציאות.
בשביל להקים משפחה מפוארת = תורנית רחבה מבוססת ומלאת שמחת חיים צריך לשאוף לגדולות להספיק כמה שיותר דברים בזמן קצר - כך גם החיים מלאים יותר ובעלי משמעות וחיוניות . לצורך זה יש צורך לחשיבה מחדש על סדרי העדיפות המקובלים בחברה שלנו למשל בעניין ההתנדבות לשירות לאומי והקדשת שנה שלימה ללימודי מדרשה שעלולים לבוא על חשבון האפשרות להצליח במימוש האידיאלים האחרים. ברור שאפשר "להסתדר" בחיים גם כשעושים שנתיים שרות או מסתפקים בבינוניות מבחינת לימודי מקצוע והקמת משפחות בגודל בינוני אבל לא זה מה שימשוך את הציבור הרחב חזרה לחיי תורה ומצוות.
ולהרחבה עייני באתר ישיבה
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9578
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=335