מה הקשר בין אינדיאני ליצר הרע?

שלום רב גם לך.
אם תעיין בשאלות שנשלחו אלינו, תגלה שאתה לא הצדיק היחיד הנתקל בבעיה.
מדוע צדיק? כי כל מי שמהרהר תשובה, הרי הוא צדיק גמור באותו רגע, ועצם שאלתך מראה על רצונך הגדול לחזור בתשובה שלימה, ומכאן שאתה צדיק!

אוכל לתת לך מספר עצות מעשיות, כיצד לנצח גם בקרבות הקטנים, אך עליך לדעת שאין אילו פתרונות קסם, וגם כאן צפויה עבודה קשה, ולא תמיד תצליח. ההצלחה הגדולה טמונה בכך שתצליח לא להתייאש אם נפלת!

העצה הראשונה שנותנים חז"ל היא "אם פגע בך מנוול זה - משכהו לבית המדרש", כשבמילים "מנוול זה" הם מתכוונים, כמובן, ליצר הרע. "אז מה?" תשאל, "אלמד תורה והכל יסתדר?!" התשובה היא שאמרת חז"ל זו מקורה בשני עקרונות. העקרון הראשון הוא כי הקדוש ברוך הוא אמר "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", משמעות הדברים היא, שהתורה מסוגלת, בגלל קדושתה הרבה, להאיר ולחדור לנפש, ולטהר אותה כך שהנפש עצמה לא תרצה לחטוא, ואז עבודת היצר תהיה קשה הרבה יותר (אם כי לא בלתי אפשרית, ועליך להזהר מכך, שהרי "אין אפוטרופוס (=אחראי) לעריות", כלומר, אף אחד לא יכול להתחייב שיצר הרע לא ינצח אותו). העקרון השני פשוט יותר, ואינו קשור כלל לתורה כתורה - כשאדם מצליח להעסיק את עצמו באמת בדבר מסוים, הרי שאינו מסוגל להתרכז בדבר אחר...

העצה השניה שנתנו לנו רבותינו, נובעת מהתורה עצמה! אנו נמצאים בעיצומו של חג הפסח, ולגבי איסור חמץ ניתן לראות דבר מעניין, שאינו מופיע במקומות אחרים. התורה, כידוע, אוסרת שיהיה לנו חמץ בבית. "לא ייראה לך שאור בכל גבולך". ומדוע? התורה עצמה מפרשת ומסיברה כי הסיבה לאיסור ראיית חמץ היא "כי כל אוכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה". כלומר, איסור אכילת חמץ חמור מאוד, וענשו כרת, ולכן, כדי להתרחק מכך, ולא לאכול בטעות חמץ, אסור גם שייראה ויימצא בבית. ועכשיו נעבור למדרש אחר של חכמינו ז"ל, ההקובע כי היצר הרע הוא "שאור שבעיסה", זאת אומרת חמץ! ההשוואה ברורה מאוד. אנו לוקחים מעט קמח ומים, מוסיפים טיפת שאור, ונותנים לזמן לעשות את שלו, והנה הפלא ופלא, יוצאת כמות בצק גדולה מאוד! כך גם היצר הרע, אין בו ממשות (כמות קטנה של חומר), אך מחשבה קטנה פסולה, והזמן יעשה את שלו...
הפתרון הוא, כפי שאמרה התורה, להרחיק את החמץ לחלוטין! אין לנסות להתמודד, ולהטות מעט את המחשבות, אלא יש להלחם, מייד, מלחמת חורמה! מכאן למדו חז"ל כי יש לעשות סייג לתורה! יש להתרחק מגורמים העלולים לעורר את המחשבות כמו מאש, ולא לומר "אקרא / אראה / אשמע, ואח"כ אצליח להתגבר על התוצאות"! זה אמור לגבי תוכניות טלויזיה (רובן המוחלט של התכניות...), לגבי מאמרים מסויימים בעיתון, ספרים וכדו´.

מסופר כי בתקופת המערב הפרוע, הזמין קאובוי את ראש השבט האינדיאני השכן לפגישת פיוס בביתו. שם הקאובוי קומקום על האש, כדי להכין תה (כאן אולי כדאי להזכיר, כי איני יודע בן כמה אתה, כי כשאני הייתי בן 10 בערך, היו שמים קומקום עם מעין משרוקית על האש, וכשהוא היה שורק, היה זה סימן שהמים רתחו. היו ימים...). לאחר כמה דקות שיחה, רתח הקומקום והתחיל לשרוק, והימים ימי תחילתן של רכבות הקיטור, שהרסו את ארצם של האינדיאנים. קפץ ראש השבט האינדיאני על הקומקום, ובעזרת גרזן הקרב שלו פיצח אותו לרסיסים. "מה אתה עושה?!" שאל הקאובוי. "אני מכיר אותם", עונה לו האינדיאני בשלווה. "את אלה צריך להרוג עוד כשהם קטנים..."
בדיוק כך עלינו לנהוג במחשבות שאינן רצויות!
כאשר אתה מרגיש רק את תחילתו של הרהור בו אינך חפץ - הפסק מיד! פתח רדיו, דבר עם מישהו, קרא ספר, והכי טוב - למד ספר קודש (בעדיפות במקרה כזה - ספר מוסר או חסידות)! אל תתן למחשבות להלחיל לצבור תאוצה! אל תתן לעיסה להחמיץ! למרות מה שכתבתי, אין פתרונות קסם לנצח את היצר הרע. ככל שתתגבר - יתגבר גם יצרך, שכן "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו!" על מה, אם כן, אתה נלחם? על עצם המלחמה!
את הפסוק המפורסם "כי שבע יפול צדיק, וקם", מפרשים בעלי המוסר, שכולם נופלים, אך מה שהופך את הצדיק לצדיק הוא העובדה שהוא קם ומתחיל מחדש!
איני מנסה, חלילה, לומר לך כי אתה לא מסוגל להשתלט על היצר, ומכאן גם לא אחראי למעשיך, אלא שהמלחמה איתו קשה ביותר, ואם הפסדת, לאחר שניסית, אין זה כשלון מוחלט, אלא יש הצלחה עצומה בעצם המאבק!

יכולתו העיקרית של היצר הרע, וסכנתו הגדולה, הוא היכולת להתחפש ליצר הטוב, ולגרום לך לחוש תחושת אשמה וייאוש - "אני לא מצליח לנצח", או כפי שאתה שואל "איך אפשר לנצח?" אך עם סימן תמיהה, כאילו אין זה אפשרי כלל. כל עוד אדם נלחם ביצרו, גם אם הפסיד בקרב הקטן, או הגדול, הזה, הרי שסופו לנצח את המלחמה הגדולה! אם המלחמה עם היצר הייתה חד פעמית, וקטנה, הרי שלא הייתה לנו זכות בחירה בין טוב לרע, והרי הבחירה הינה אחד מעקרונות היהדות! אז מה עושים? נלחמים, ועושים ככל יכולתינו, ואם חס ושלום נפלת, קום, מייד, והתחל מחדש! והכי חשוב, כאן המקום לחזור לפתיחה. זכור תמיד כי ברגע שתחליט לחזור בתשובה - הרי שאתה כבר צדיק גמור!

ברכה והצלחה!
משה כהן