שאלה
שלום, אני מנסה להבין מה הנישואין עושים לאדם.
כלומר, האם הוא משתנה וכיצד?
מהו השוני המהותי מבחינה פנימית?
(לא הצלחתי להבין עפ"י חברות נשואות. כמו כן, לי חשוב לדעת מה הכיוון. מעבר לעניין של לחוות ביחד דברים...)
תשובה
לשואלת שלום רב.
בתורה מסופר לנו שמתחילה נברא אדם יחידי ורק אח"כ נבראה האישה מצלעו. צלע בלשון המקרא זה צד. ופרשו לנו חז"ל שבתחילה היה אדם עם שני ראשים או שני גופים. שמחוברים זה לזה בגב, ורק אח"כ ה' הפריד ביניהם (בלשון חז"ל "נסירה") ויצר מהם שנים. מה משמעות הסיפור? משמעותו היא שהאדם מטבע ברייתו נועד להיות בזוג. נשמתון של האדם לא נועדה להיות בודדה, אלא כחלק מחברה, ובעיקר להתחבר עם בן זוג וללדת ילדים. ולכן מושיע בחז"ל ביטוי שהאדם לפני נישואיו הוא גולם. לא במשמעות של טיפש אלא במשמעות של דבר גולמי, לא ממומש, לא שלם. רק אחרי נישואיו האדם חוזר למצבו השלם. (לפחות יש פוטנציאל, המימוש תלוי בהם...). זמן הרווקות הוא זמן ההכנה שבו אדם מתחיל לבנות את אישיותו ולהתאימה לחייו האמיתיים, אחרי הנישואין.
זוהי הסיבה שרבים מרגישים חוסר מנוחה לפני שהם מתחתנים. אמנם אדם יכול ללמוד לחיות עם זה, אבל המצב נורמלי, אדם מרגיש שלא טוב לו, שעדיין לא הגיע למנוחה ולנחלה, ולכן הוא מחפש את השלמתו.
אמנם גם אחרי שמתחתנים, עדיין לא סיימנו. עדיין יש המשך בנייה של האישיות, המשך העבודה על הנפש ושלמותה, אבל עכשיו זה כבר לא רק "אני", אלא "אנחנו", הרחב יותר ובשל יותר.
כמובן שחיי האדם הם מורכבים יותר, אבל כאן הבאתי את ההיבט של הנישואין.
בברכה
אפי קיציס