מה הכוונה ב'עשה לך רב'?

שלום!
חשוב לי להקדים ולומר שאני בעצמי לא רב, וכל הדברים שאכתוב בהמשך הם דעתי בלבד ודרך ראייתי את הדברים (אך כמובן על פי ההלכה).

הנושא שאת שואלת לגביו הוא נושא חשוב מאוד, שבוודאי מעסיק או העסיק את כולנו בשלב זה או אחר.
אם אני מזהה נכון את הנימה של שאלתך, נראה שיש אצלך מחד רצון אמיתי להציב לך רף הלכתי מסויים שעל פיו תלכי, ושאיפה לשמוע לפסיקות של רב מסויים וללכת איתן 'עד הסוף', ומנגד יש חשש קל מהיתקלות במצבים של התלבטות בין הדרכה או פסיקה של רב לבין כיון המחשבה שלך, או לבין שיקול הדעת שלך.

אני אנסה להתייחס בתשובה שלי לשני רבדים עיקריים- האחד הוא הפן ההלכתי שבדבר, והשני המחשבתי- מה באמת רצו חז"ל לומר לנו בעצה זו.

מבחינת הפן ההלכתי שבדבר:

השאלה עד כמה ההדרכה של 'עשה לך רב' היא הלכה או עצה טובה, נידונה רבות אצל מפרשי המשנה ובפוסקים. למעשה, מקובל שזוהי רק עצה טובה ופוסקי ההלכה הותירו לנו לקבוע לעצמינו את הגדרים של "עשה לך רב", משום שהבינו שיש בכך הדרכה רעיונית הרבה יותר מהלכה.

כעת לשאלות ששאלת יותר בפירוט: האם האמירה מכוונת לכך שלכל ישראל יהיה רב אחד, או לא? נראה בוודאות שהמשנה מכוונת לכך שכל אחד יחפש את הרב המתאים לו, וידבק בו. ודאי שאנו שואפים למצב בו לא יהיו מחלוקות, וכולנו נלך עפ"י רב אחד שינהיג את העם כולו, אך עד שיתגלה אלינו דבר השם בצורה כ"כ גלויה שנוכל לדעת איך לפסוק בוודאות מוחלטת, אין לנו אלא ללכת על פי ראות עינינו, וכך נראה הפשט בכוונת דברי המשנה "עשה לך רב".

שאלת- האם אני מצווה לעשות כל מה שהרב אומר גם אם איני מסכימה עם דבריו או שאין בדבריו שום היגיון או שאני צריכה להתייחס לדבריו כעצה בלבד? האם האידיאל בציווי זה, זה שנלך אחרי הרב באש ובמים כמו החרדים או שצריך להפעיל גם שיקול דעת עצמי?

עד עכשיו הבנו שחכמים יעצו לנו לבחור לעצמינו רב שעל פי הדרכותיו ופסיקותיו נלך. דבר שנראה די ברור מהרבה התבטאויות של חז"ל הוא, שכל אדם אמור וצריך ללמוד בעצמו כיצד לעבוד את השם- הדבר נכון גם בהנהגה אישית בעבודת השם, וגם בדרך בה הוא מקיים את ההלכה. גם הפרשנים של המשנה שבה אנו דנים, דיברו על כך ש"עשה לך רב" הוא ציווי שמטרתו להביא את האדם לדעת לרדת לעומקם של דברים ולפסוק לעצמו את הדרך הישרה בה הוא ילך, אך זאת לא כדאי לו שיעשה לבד- אלא צריך ללמוד זאת בעמל רב, ע"י התייעצות עם רב שאותו הוא בחר.

בשאלתך נגעת בנושא שמסתעף מהדברים שעליהם דיברנו, ונראה שרמזת עליו בדבריך- והוא אמונת חכמים. כמו שהזכרתי, קראנו בפרשת השבוע את הפסוק "לא תסור... ימין ושמאל", רש"י במקום מפרש:"אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין"! נוכל לומר שאכן אנחנו מצויים ללכת אחרי חכמינו וגדולי הדור שלנו באש ובמים, אך ראוי ורצוי שנדע כל אחד את ההלכה, כך שלא יווצר מצב בו חכמינו טועים בהוראת ההלכה! ודאי שאנחנו לא רוצים ללכת אחר טעות באש ובמים. כמו כן, ברור שצריך להבחין בין מקרים בהם יש לנו קושי מעשי לקיים את פסיקותיו של הרב, לבין מקרים בהם אנחנו בטוחים שההלכה מורה אחרת. יש פעמים בהם אנחנו לא מכירים את הנושא הנידון, ואין לנו אלא לקבל את פסיקת הרב, אך גם במקרה כזה ראוי ואף רצוי מאוד לבקש מהרב שירחיב לנו מעט, ויסביר לנו את הנושא כך שגם אנחנו נדע להבא.

באופן כללי יותר בעניין הליכה אחרי רבנים: קיבלתי מרבותי, שיש תחומים בהם אין צורך ואפילו לא ראוי להתייעץ עם רב. לדוגמא- אדם שרוצה לקנות דירה. כמובן שאפשר להתייעץ עם רב כמו עם כל אדם אחר, אך בנושאים כאלה אין דעת תורה מורידה או מעלה בעניין שנוגע לבחירה אישית של אדם. (כמובן אם יוצאים מנושא מסויים עניינים אחרים שנוגעים בענייני הלכה, או עבודת השם- שם יש מקום לדעת תורה). אמנם, יש חלקים בם ישראל, כמו חסידויות שונות וכדו', שדרכן ללכת עפ"י כל פרט קטן כהנהגת רבם. וודאי שיש עמם גם הרבה צדק מבחינת היחס לתורה, ולדרך בה היא מקיפה כל פרט הכי קטן בחיינו אבל מכל מקום בציבור הדתי לאומי אין הדבר מקובל.

האם זה מדבר על כל רב או רק רב שיש לו רוח הקודש? האם יש לנו כיום רבנים עם רוח הקודש?

כמו שהזכרנו קודם, דבר זה מתייחס לכל רב, אך כמובן לרב כזה שיש לו יכולת לפסוק הלכה. ברור לנו שלא מספיק לאדם שיהיה לו תואר "רב" בלבד, אלא יש תהליך ארוך של התלמדות בפסיקת הלכה, צריך לא רק לדעת את מקורות ההלכה ולהבין אותה לעומק, אלא להיות מסוגלים באמת להתאים אותה באופן הטוב ביותר למציאות של השואל ושל המקרה. אין לי את הכלים לבחון רבנים ולדעת האם יש או אין לרבנים רוח הקודש, אך אני בהחלט מאמין שיש גם כיום רבנים שיש להם רוח הקודש (אני גם מאמין שאדם שילמד ויישם בצורה שלימה את האמור בספר מסילת ישרים יכול לזכות לרוח הקודש, כפי שמתואר שם בספר).
לדעתי, אנחנו לא צריכים לחפש מופתים ונסים גלויים אצל רבנים כדי להתייעץ עמם, גדולי הדורות שפסקו הלכה היו ברובם בעלי רוח הקודש בצורה ברורה (כדוגמת ר' יוסף קארו למשל), וכל פוסק הלכה כיום שנסמך על דבריהם נותן לנו את זוית הראיה שלו בהסתמך על אותם גדולי הדורות שהורו לנו את הדרך.


לסיכום- יש חשיבות רבה בקביעת רב שעמו אנו מתייעצים, בכל רמה שנרגיש שהדבר עוזר לנו ומקדם אותנו בקיום ההלכה ובעבודת השם, עם זאת אני נדרשים גם להרבה עבודה עצמאית, כדי שנוכל גם אנחנו לדעת את ההלכה ואת דרכינו בעבודת השם. נראה לי שהדבר הכי חשוב הוא שנזכור תמיד שהקב"ה רוצה שנעבוד אותו כל אחד כפי יכולתו, וכפי הדרך שבה הוא חונך. כמובן שמוטלת עלינו אחריות לעשות זאת במסירות ולא להתרשל, אך הדבר בודאי לא מיועד להגביל לנו את החיים ולבטל לגמרי כל מה שאנו חושבים, אדרבא- עבודת השם אמורה לגרום לנו סיפוק והרגשה שאנו צועדים לעבר היעוד שלנו.
מקוה שעניתי בצורה טובה.


אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות
Omerbra@gmail.com

עומר.