מה הייעוד שלי בכלל בעולם?

בעזרתו יתברך.

שואלת יקרה:

מכירה את הצ´ופר יומולדת הכי נפוץ (לפחות אצל דוסים) ["היום בו נולדת זהו היום שבו החליט הקב"ה שהעולם לא יכול להסתדר בלעדיך"]
אז קודם כל זוהי נקודת המוצא.-
את קיימת? משמע את נצרכת.
ההוכחה הכי טובה לכך שאת יחידה במינה ובעלת תפקיד בעולם היא העובדה שאת פה.
נכון, יש הרבה מקום בעולם (חוץ מבסין), אבל הקב"ה לא בורא אף אחד סתם.

חז"ל מספרים לנו, על דוד המלך שישב יום אחד בגנו, והנה הוא רואה צרעה עוקצת עכביש. הוא מתפלא מאד מכל העניין הזה ובא אל הקב"ה ומביע בפניו תמיהה: ´מה קורה פה, בשביל מה צריך את כל היצורים המוזרים האלה שבראת בעולמך? הצרעה שאין ממנה דבש, והעכביש שכל הזמן אורג ואין ממנו בגד, ממש מיותר´. אז עונה לו הקב"ה, ´דוד אתה מלעיג על בריותי, תבוא שעה ותצטרך להם´. מה שנקרא בימינו, "חכה חכה, יבוא יום ולא תצחק כל כך", או "צוחק מי שצוחק אחרון". ואכן ימים באים ועקב רדיפותיו של שאול אחרי דודו, הוצרך דוד להתחבא מפני שאול, גלגל הקב"ה כך את הענינים ודוד מציל את נפשו בזכות קורי עכביש בהזדמנות אחת, וצרעה סייעה לו בהזדמנות אחרת. זן הייתה תשובה ניצחת לפקפוקיו של דוד בדבר תועלת בריותיו של הקב"ה. באותן שעות ההצלה הבין דוד את המסר ואמר: "ריבונו של עולם... מי יעשה כגבורותיך... שכל מעשיך נאים".

ואת המסר הזה אנחנו לוקחים אתנו-[ יש משמעות הגיון ותועלת בכל בריה ובריה שברא ריבונו של עולם, ולכל יצור שהוא יש ערך ותפקיד גם אם זה לא נראה מובן לנו.] כך בצרעות ועכבישים, וקל וחומר לגבינו, בני האדם, ועוד יותר בעמ"י (שיש לו תפקיד מיוחד בעולם, אבל זה להזדמנות אחרת), יש לכל אחד מאתנו שליחות גדולה, וההוכחה? שאנחנו כאן.

יופי, אז הבנו שמעצם היותך נבראת של הקב"ה, את יודעת בודאות שיש לך (והרבה!) בשביל מה להיות כאן,
השאלה היא איך יודעים בדיוק בשביל מה??
בשביל זה אני אני כאן:),
לפחות מנסה.

[1. כיהודים יש לנו ערך כללי שאנו באים לגלות פה בעולם, כעם ה´, ככלל ישראל- וייעוד זה משותף לכל מי שעונה להגדרה : יהודי.
2. יש ייעוד ותפקיד לכל אחד ואחד כפרט, ובהתאם לתפקיד זה הוא נולד בדור מסוים למשפחה מסוימת ועם תכונות מסוימות, על גבי או בעזרת כל אלו הוא נדרש למלא את ייעודו.]
מכיון ששאלתך מתמקדת בתפקידך כפרט ארחיב רק בעניין זה:

יש שלב כזה בגן (אולי קצת לפני..) שפתאום אנחנו מגלים שאנחנו שונים.
יש את ההיא שתמיד מתעצבנת על כולם, ההוא האדיש, את הרגשנית הקבועה, את הזאת שמוותרת לכולם, את ההוא שמרביץ, וכמובן את המכופכף של הגן ועוד. אנחנו גם מגלים
(בגן כמובן), שהתחביבים שלנו שונים- יש את ההוא שתמיד בקוביות, את הילדה על הבובות, את ההיפר שרוצה לרוץ בחצר ואת המשועמם שלא אוהב כלום.
יש לנו התנהגות שונה ותחביבים שונים- וזוהי רק עדות חיצונית לשוני מהותי פנימי בנינו.

אמרו חכמי יבנה: "אני בריה וחברי בריה. אני מלאכתי בעיר, והוא מלאכתו בשדה. אני משכים למלאכתי, והוא משכים למלאכתו. כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אני איני מתגדר במלאכתו. ושמא תאמר אני מרבה [זכויות מפני שאני לומד תורה] והוא ממעיט? שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים" (ברכות יז ע"א).
לכל אחד יש את ´מלאכתו שלו´ בה צריך הוא ´להתגדר´, להתמקד, על מנת לממש את ייעודו.
במבט חיצוני ניתן לחשוב שאדם שלומד הרבה תורה עולה במעלתו על אדם אחר העוסק בעבודה, באים חכמי יבנה ומלמדים: ´כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אני איני מתגדר במלאכתו´- מלאכה מסמלת דברים שאליהם מחובר האדם מטבע נפשו, כל אדם צריך להתגדר(להיות קשור) למלאכתו, למה שהוא בא לגלות פה בעולם, לכישורים שלו, לנטיות הנפש שלו, ´ובלבד שיכוון ליבו לשמיים´, שייבחר במלאכתו (בדברים שבהם משקיע הוא את כוחותיו) מתוך עמידה כנה מול ריבונו של עולם ומול עצמו, מתוך הבנה שדבר זה הוא ייעודו כרגע(ולא מתוך לחצים סביבתיים או חוסר מחשבה).

יש לנו נטיות נפש, כישורים, רצונות ושליחות שונה, ועל כן רק את יכולה להעיד על עצמך::

מה את אוהבת לעשות?
מה גורם לך סיפוק?
מה בא לך בקלות?
מה את עושה בשעות הפנאי?
מה מסקרן אותך?
במה היית רוצה להבין יותר?
מה קשה לך?
מה ההתמודדות המרכזית שלך?
מול מי את חווה את ההתמודדות שלך?
האם ההתמודדות שלך קשורה לכישורים שלך?
מה משמח אותך?
מה מעציב אותך?
מה מערער אותך?

להמשיך? אני אחוס עלייך לעת עתה..

כל השאלות הללו הן שאלות שבעצם מבררות לך מי את.
את יודעת מה משמח אותך, מה מפריע לך, במה את טובה... פעמים צריך לעשות מן כותרות כאלו לעצמינו, רק כדי למקד את כיוון העבודה העצמית.
את בטח יכולה להגיד אם את רגישה, עמוקה, פגיעה, שמחה, חברותית, חכמה ועוד..
התשובות הללו לעצמך וההגדרות הללו- הם חלק משמעותי בדרך למציאת ייעודך.

למצוא מה אני בעולם זה נשמע מפוצץ,
אבל לצורך העניין, אם מישהי יודעת שהיא טיפוס אוהב חברה, שקשה לו עם עומס, ומתמודד עם חוסר בטחון, זה בעצם להגדיר הרבה מהתפקיד שלי.
לא סתם קשה לך בדבר מסוים,
לא סתם את טובה במשהו אחר (ואגב- חשוב לזכור את הדברים שאנו טובים בהם, משום מה יש להם נטייה להיות ברורים עבורנו).
ובכלל לא במקרה את דווקא עם סביבה שמעוררת בך תחושות כאלו ואחרות.

הבלבול שלך מובן, בימים בהם הלכו נביאים בינותינו היינו יכולים ללכת לנביא והוא היה אומר בפירוש לכל אחד את תפקידו המסוים.
היום הכל כ"כ מבולבל וכבר איבדנו לגמרי את עצמינו, אבל על ידי התבוננות פנימית ניתן להגדיר את כיוון העבודה.
את נדרשת לחשוב עם עצמך את כל המחשבות הללו ולהבין איפה את צריכה להשקיע כוחות(כי זה יותר דורש ממך) ואיפה יותר טוב לך ונעים- ומתוך שקלול של שניהם להבין על מה נשלחת לעבוד(בין השאר)

הרב קוק אומר לנו: ["כל אדם צריך לדעת, שקרוי הוא לעבוד על פי אופן ההכרה וההרגשה המיוחד שלו, על פי שורש נשמתו, ובעולם זה... ימצא את אוצר חייו. אל יבלבלוהו תוכנים שוטפים אל תוכו מעולמות זרים... שאינו מוכשר לאגדם יפה בצרור החיים שלו...הוא צריך לרכז את חייו בעולמותיו הוא, בעולמות הפנימיים שלו, שהם לו מלאים כול ומקיפים את כולו"( שמונה קבצים ד, ו) על ידי התבוננות פנימה האדם יכול לעבוד ולמצוא את אוצר חייו, את עצמו.

סיכום בינים:
כל ברייה וברייה בעולם הינה בעלת תפקיד, ובואדי שגם את.

אנחנו שונים, והשוני הזה מאפשר לנו לגלות את ייחודנו.

העבודה העצמית צריכה להיות באותם הדברים שאכן מעסיקים אותנו באופן אישי, ובלי קשר למקובל בסביבה.

יקרה,
השאלות שלך מהותיות וחשובות, טוב שאת שואלת.

כבני אדם אנחנו זקוקים כל כך להבנה, אבל בסופו של דבר ההבדלים בנינו יוצרים קושי של הבנה עד הסוף אחד של השני.
חשוב שתדעי שהספקות והבלבולים שלך טובים ומראים על אדם חושב ובריא,
אי ההבנה שלך מצד סביבתך, נפוץ לצערנו, את תצטרכי להבין את עצמך, ותתפלאי לגלות כמה את פחות זקוקה להבנה ואישור של אחרים.

ואת תשמחי בעז"ה לגלות איך מציאת משמעות בתוכך, מאפשרת לך שיקום כללי בכל התחומים (גם החברתי כמובן), הכל קשור אחד בשני ובטח שהבלבול שלך כרגע מוליד את תופעות לוואי.

בעז"ה,
את משמעותית וחשובה.
´בשבילך נברא העולם´ (מסכת סהנדרין)
מאחלת שתראי איך הבירור הזה שאת עושה עם עצמך מצמיח בך הרבה טוב, ומקדם אותך.
מוזמנת ליצור קשר,
חג חירות שמח!
צופיה
TSOFIA641@GMAIL.COM