מה הגבול שבין בנים לבנות בוגרים?

ב"ה


שלום.

קשה לי לפסוק את ההלכה בין מותר לאסור ללא שאכיר כמה פרטים שמאוד רלוונטים בנוסף למה שכתב (ויפה כתבת)ולכן אכתוב לך באופן כללי.

אנו חיים בעולם שמורכב מבנים ובנות .וזו המציאות כך השם ברא את העולם וכך מתנהלים החיים.אנו חיים בחברה שמעורבת .

ונראה לי שבמקרה כמו שתראת בשאלה כדאי להפריד את הפעיליות בדברים מסויימים ולאחדן בדברים אחרים.
מפני שיש פעולות או טיולים או כל דבר אחר שעושים שמתאים לבנים ויש שמתאים רק לבנות ולכל קבוצה יש דימניקה פנימית שיכולה להווצר אך ורק בקבוצה הזו.
תסכימי איתי שלא ניתן לנהל שחנשי"ם בקבוצה מעורבת מפני שזה לא מתאים כי בת יכולה להגיע לרמות גבוהות של שחנ"ש דווקא עם בת ואז השיחה פתוחה וקולחת ולא נעצרת במגבלות של צניעות שקיימות אם זה היה מתנהל עם בן.
וכיוון שמדובר בחברה' בוגרים הרי שלכל קבוצה יש את עולמה הפנימי ואת השיח המשותף ואת החוויות המשותפות הקשורות דווקא לקבוצה הספציפית הזו. ואת החברה' בשיעור א' לא כ"כ מעניין השיח הנשי. ויותר יעניין אותם הטירונות שהם עברו וכדומה.

ויש מקרים שבהם כדאי לפעול במשותף ובתנאי שהאווירה מתאימה לכך.אחד הדברים היפים והגדולים שקיימים ביהדות זה[ הצבת גבולות ]. ולא משנה כלל מי האדם ומה מעשיו ומהם כוונותיו ומה גילו.
הגבול הזה נקבע בהלכות הכתובות בשו"ע ומתייחסות לכל אדם גדול וקטן איש ואשה .ומי ששומר על הגבולות האלה גם כשלא רואים אותו או גם שאין שום חשש שהוא יעבור עבירה או גם שהוא לבד הרי שרוח השם מפעמת בקרבו והוא אדם קדוש וצדיק. אבל יודעים אנו שיצר לב האדם נמצא ומחכה להזדמנות מתי להגיח ולהכשיל את האדם ואותו יצר יש לו המון תחבולות לשכנע את האדם להגיע עד קרוב קרוב קרוב לגבול שהרי הוא לא עובר את הגבול. ואז אם יותר מידי קרובים קל יותר ליפול .ואם נופלים מאוד קשה אח"כ לקום.

ולכן אם מזהים שהמפגש הזה "עלול לעבור את הגבול" אז לא כדאי מראש להכנס לסיטואציה כזו !! ולמה להעמיד את בני האדם בניסיון של "אש בנעורת" ? ו"מה יעשה הנער ולא יחטא" ?

ראי מה קרא לאדם גדול וחשוב שהחליט [שהגבולות הם נכתבו עבור אנשים אחרים ולא עבורו].כי הוא צדיק.
ולא יכול להיות שהוא יפול .

תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד ב

לא יקרא לאור הנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! רבי נתן אומר: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. -"


ראי שמדובר באדם חשוב שכולו הדור בלבושו וכי יעלה על הדעת שהוא יגע בנר חרס מפוחם ושחור ומלוכלך?ועוד בשבת?

ומאז אותו מקרה הנר בשבת לא נעשה אוייב לרבי ישמעל וגם לא שונא הוא את הנר אלה הוא נזהר לבל יכשל בהטיית הנר.זה ותו לא."כי נר מצווה ותורה אור"


עייני גם בתשובתי ב: (קשר בין בנים לבנות"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32614




בברכה,


עוזיאל אליהו,

.