שאלה
שלום רב,
מדוע ליהדות יש בעיה עם בתי המשפט בישראל ?
מתי אסור ומתי מותר לתבוע אדם או חברה בבית משפט ?
בברכה.
תשובה
שלום
מעמד בתי המשפט במדינת ישראל
לדאבון לבנו, גם בתי המשפט שבמדינת ישראל נחשבים כ"ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה על פי תורת ישראל. ואף ש"דינא דמלכותא דינא", כלומר מותר לשלטון המקובל לחוקק חוקים ולתקן תקנות, ואף בתי הדין הרבניים בבואם לפסוק הלכה צריכים להתחשב בחוקים אלו כמחייבים. מפני שחוקי התורה קובעים את העקרונות, אולם יש צורך שראשי הקהל יתקנו תקנות לפי צורכי השעה. אולם [כל זה בתנאי שהעקרונות קובעים על פי התורה, אבל כאשר כל שיטת המשפט מבוססת על המשפט הטורקי והאנגלי ושאר עמים, הרי שבתי המשפט נהפכים ל"ערכאות של גויים"].
צריך לקבל אישור מדיין שאי אפשר לממש תביעה זו בבי"ד רבני ואז מותר לתבוע במשפט אזרחי.
הגמ´ במסכת בבא קמא (צב:) אומרת "מנא הך מילתא דאמרי אינשי קרית לחברך ולא ענייך, רמי גודא ושדי עילויה? דכתיב: יען טהרתיך ולא טהרת לא תטהרי עוד (יחזקאל כד, יג)".
וכתב הרא"ש "מכאן פסק רב פלטאי ז"ל: ראובן שיש לו תביעה על שמעון, ומסרב לבוא עמו לדין, שרשאי להביאו לערכאות של נכרים כדי להוציא את שלו מתחת ידו".
וכן כתב רבנו ירוחם (נתיב א, יב) "בשם רבינו יוסף טוב עלם, "קרית לחברך", כלומר קארית אותו בדיני ישראל ולא רצה לבא, גודא רבא שדי עלויה, כלומר השלך עליו כותל גדול שלא יוכל להשמט, כלומר שיבא עליו בדיני גוים. ונוטל רשות מבית דין ומציל מידו אם לא רצה לבא בדיני ישראל. וכן פסק הרמב"ם (סנהדרין כו, ז).
וכן בעניין פליליים
כתב הרב עידו אלבה שליט"א שנראה שזהו בעצם היסוד שע"פ התירו הפוסקים לפנות לערכאות בעניינים פליליים שאין בית דין עוסק בהם בימינו, כגניבה ואונס (ראה תחומין חלק כב עמוד 366 שהביא את הדעות השונות בזה) אף שלפעמים יש לזה גם השלכות ממוניות פרטיות, שמכל מקום כיון שבית דין לענייני ממונות לא יוכל להעניש את העבריין כנדרש, מותר לתובע לפנות לערכאות.
ארגוני סוחרים
כתב ר´ עקיבא איגר שבשו"ת מגן גבורים סי´ ה כתב בשם הרש"ך ח"ב סי רכט שאם במקום שנעשה העסק יש מנהג להִתּדיין כפי דרך הסוחרים ,ולא כפי דין תורה, מנהג מבטל הלכה. ועפי"ז התירו לקבל דין במסגרת ארגוני סוחרים או סכסוכי שכנים שלא במסגרת חוקים אלא ע"ס מומחיות ושיקול דעת הסוחר (שו"ת ציץ אליעזר, חלק יא, סי´ צג, אות ג שו"ת ויען אברהם, ח"א, חו"מ, סי´ א. )
ולהלן הרחבה מספר רביבים מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א
בברכה אייל משה
היו שופטים דתיים שסברו שהסכמת הציבור לקבל על עצמו את בתי המשפט החילוניים מעניקה להם את הסמכות לדון לפי החוק החילוני. אולם פוסקי ההלכה הורו באופן הנחרץ ביותר, שמעמדם כדין "ערכאות של גויים" שאסור ללכת לדון לפניהם, ועצם קיומם כבתי המשפט המחייבים במדינת ישראל הוא עלבון נורא לתורה. אוי לבריות מעלבונה של תורה!
דברי הפוסקים
כתב הרב צבי פסח פרנק, שהיה אב"ד בבית דינו של מרן הרב קוק, ונתמנה אחריו לרבה של ירושלים: "זה ברור ופשוט ששופטים הללו ערכאות הם לכל דבר, וכל ההולך אצלם הוא מרים ידם בתורת משה ומרה תהיה אחריתו של המחזק אותם" (הובא בציץ אליעזר יב, פב). וכן דעת הרב יצחק הרצוג, שכיהן כרב ראשי בעת הקמת המדינה: "כעת כאשר עם ישראל שוכן בארצו, ולדאבון לבנו הוא דן על פי חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהילה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גויים... ותוצאות מצב מחפיר ומביש זה מי ישורן" (התורה והמדינה כרך ז). וכן דעת ה'חזון איש' (סנהדרין טו, ד), וכן דעת דעת הרב אליעזר ולדינברג (ציץ אליעזר שם, והלכות מדינה ח"א א, ז; ג, ו; ובח"ג ז, ד), הראשל"צ הרב מרדכי אליהו (תחומין ג, עמ' 244), והראשל"צ הרב עובדיה יוסף (יחו"ד ד, סה).
הפגיעה החמורה בישראל
וכתב רש"י (שמות כא, א): "המביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר: כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים (דברים לב, לא), כשאויבינו פלילים (היינו כששופטים על פיהם), זהו עדות לעילוי יראתם". מקור דבריו של רש"י במדרש תנחומא (משפטים ג). כיום אין לנו התמודדות עם עבודת אלילים כפשוטה, אבל מבחינה רעיונית עדיין אנו מתמודדים עם אמונות זרות. וכל המחזק שיטת משפט אחרת, בהכרח מחליש ופוגע בעם ישראל.
אם בעת הקמת המדינה, עוד היו יהודים שיכלו לפקפק בחומרת האיסור, הרי שכיום, כבר יכול כל יהודי לראות בעליל את חומרת החטא ואת גודל עונשו. כדי שדברי חז"ל ורש"י יקבלו את מלא משמעותם, אציג בפניכם סקירה תמציתית של פסיקות בג"ץ שפוגעות ביסודות קיומו של עם ישראל.
האם ראוי לאדם דתי להתמנות לשופט
שאלה זו לא נתבררה דייה. יש רבנים שסוברים שאסור ליהודי להתמנות לשופט במערכת משפט חילונית. וכן שמעתי על הרב שלמה מן ההר זצ"ל, רבה של בית וגן, שיצא מבית הכנסת בשעה ששופט עלה לקריאת פרשת 'ואלה המשפטים', מתוך מחאה איך הוא קורא על איסור ערכאות והוא עצמו שותף בזה. כיוצא בזה אמר לי פעם שופט ירא שמים, שהוא נמנע מלשמש עד על כתובה, הואיל וידוע לו שלדעת חלק מהרבנים הוא פסול לעדות.
לעומת זאת, יש רבנים שסוברים שכאשר המטרה לתקן, מותר להתמנות לשופט. למעשה נראה לעניות דעתי, שהכל תלוי בעמדתו של השופט. אם הוא מתקומם כנגד המצב, ואינו מסתיר את עמדתו, ומנסה ככל יכולתו לתקן, אזי יש ערך לכך שיתמנה לשופט. הוא כמובן אינו יכול להפר את הבטחתו לפסוק על פי החוק, אולם במקרים רבים מאוד החוק נתון לפרשנות, וכפי ששופטים חילוניים נוהגים למתוח את פרשנותם באופן קיצוני לכיוון השמאלי-ליברלי, כך הוא יכול באופן מופגן למתוח את הפרשנות עד קצה האפשר לכיוון משפט התורה. אבל אם הוא משתלב בתוך המערכת, ואינו מנסה לשנותה, הרי שהוא שותף בחילול ה', ובמידה מסוימת גדול עוונו יותר, שהוא היה צריך לדעת את חומרת האיסור, ואע"פ כן הוא משתתף בו.
בברכה
אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם