שאלה
שלום רב.
אני לא יודע מה העניין הזה של שנה וחצי במסגרת ההסדר. לפי דעתי כל אדם צריך לעשות שלש שנים צבא(וזה לא משנה אם הוא חרדי, חילוני, או דתי ציוני).
אני עכשיו תלמיד שמינית שמסיים בעז"ה בסוף השנה והולך כנראה ללמוד בישיבת הסדר, לפחות שנה אחת של ניסיון. ההורים שלי מעונינים שאני אלך לעתודה ואני בינתיים מסתייג. אני חושב שהעתודה היא בעצם "בריחה" מהשירות הקרבי בצה"ל. ובכלל אני לא יודע אם אני מתאים לשירות קרבי בצה"ל. אני לא יודע מהם הדברים הנדרשים מאדם כדי שיהיה חייל טוב בקרבי ושלא יהיה עוד אחד שיתפרק ( כמו שקורה להרבה חיילים שחושבים שהם טובים וחזקים ומסוגלים ובסוף קורה להם מה שקורה להם)
אודה לרב מאוד אם יגיב להודעתי .
תודה רבה ושבוע טוב.
תשובה
שלום
א) נכון שבאופו כללי כל אדם צריך לתרום למדינה באופן שווה. אולם לצה"ל יש צרכים שונים: לעיתים הוא זקוק לאנשים בעלי מוחות חריפים, או לאנשים בעלי ידע בשפות זרות, או לאנשים בעלי יכולת פיתוח אמצעים שונים וכו'. לאור הצרכים הנ"ל הצבא מוכן להמיר שירות צבאי בשירות מסוג אחר שאין כאן המקום לפרטו. זאת אומרת ששירות האומנ אינו נמדד דווקא ע"י שירות צבאי, אלא יש מקום להמיר אותו בשירות המהווה תרומה משמעותית לאומה, שהיא שוות ערך לשירות הצבאי. ובודאי שלימוד תורה לשמה של אלפי בחורי ישיבות, מהווה תרומה משמעותית לחוסנו של הצבא.
ב) זו גם תשובה לשאלתך השניה, שאף שעתודאי לא בהכרח ישרת כלוחם, מכל מקום יש באפשרותו לתרום למערכת הקרבית רבות, לאור הכשרתו המקצועית המיוחדת. ואפילו לו יצויר שאדם ילך למסלול עתודה רק כדי להשתמט משירות קרבי, מה בכך, הרי הוא תורם במסלול אחר. וכי נאמר שמי שבוחר במסלול מודיעין "בורח" מהשירות הקרבי!?
ג) מי שאינו יודע אם הוא מתאים להיות חייל קרבי, שינסה. ואם לא יצליח ישובץ ממילא במסלול אחר.
אייל קרים