שאלה
נולד לנו גדי בכור לעז, ולא היינו מודעים לעניין של קדושת בכורות לפני כן. לפי מיטב הבנתנו, יש לתת את הגדי במתנה לכהן, אלא שבפועל, בימינו, מתנה כזו היא עול שהכהן לא באמת יכול ליהנות ממנו.
מה הטוב ביותר שניתן לעשות במצב זה?
האם אפשר לתת את הגדי באופן רשמי לכהן, כך שיהיה שייך לו, אך בפועל יישאר אצלנו וירביע את העיזים כשיגדל? ידוע לנו שאין לעבוד בבהמה כזו, אך הטבע של התיש הוא להרביע את העיזים. האם יהיה ניתן להשתמש בצאצאיו בעתיד (למכור, וכו') או שמא זה נחשב מסחר?
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
בכור תם (שאין בו מום) שהיה אפשר למוכרו ולא נמכר, אין נותנים אותו לכהן, ועל הישראל לגדלו, ואיננו יכול לעבוד בו, ולא לגוזזו וכן לא יכול להרביע בו, אמנם אם גדל בעדר יש מחלוקת האם מותר לתת לו להרביע, אבל ברור שאם אתם מכניסים אותו לעדר כדי שירבה - הדבר אסור. על כן אין לכם אלא לגדלו ולחכות שיפול בו מום, ואז למוסרו לכהן, והוא ישחטהו ויכול לעשות בו כל מה שירצה, אבל אם אתם מפילים בו מום הדבר אסור. אין מועילה מסירה לכהן עד שיפול בו מום, ויראו אותו ב"ד (ג' חכמים) והם יתירו אותו לשחיטה, ובלא ראייתם אין להתיר אפילו מום גלוי.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון