שאלה
שלום.
באתר כיפה התפרסם השבוע מאמר תחת הכותרת "מה אתם רוצים מהן"
להלן המאמר:
מה אתם רוצים מהן?!
הן מסימות את השמינית וישר רצות לשירות הלאומי-מדרשה-חתונה-ילדים ובקושי מספיקות לנשום. אבישי מזרחי תוהה האם כולן יכולות להיות סופרוומן?
אבישי מזרחי
כ"ה אייר תשע"א, 29/05/2011 09:29
מה אתם רוצים מהן, למען ה', מה אתם רוצים? הן רק סיימו שמינית, פקעת אידיאליסטית שרק החלה לנבוט. הן עוד טרודות במגן האחרון במתמטיקה, חוששות מציון הבגרות המתרגש לבוא. במלתחה שלהן עוד נערמים אחר כבוד קפוצ'ונים וחולצות בשוליים קרועים , מודפסים בגלופות משעשעות של האולפנא, השבט או אין סוף האירועים, המחנות והמפגשים שהונצחו בהדפס מתגרה על גב מיוסר – חדוות נעורים צוהלת. המסע לפולין בראשית י"ב עוד מטלטל אותן, כמה דמעות שפכו שם, כמה כאב ואהבה, הן הבטיחו לעצמן שעד סוף השמינית הן יסיימו לערוך את האלבום המיוחל אך מערום התמונות וקטעי היומן הנוגעים עוד מצפה לגאולה. מעת לעת הן מושכות צחקוק מתמיה מן ההכתרה המפתיעה, ממסיבת פורים הסוערת, מחיקויים של ראש האולפנא ומהחזרות האינסופיות למחזמר המרגש. הן מוצאות עצמן מפזזות את השיר ההוא שחתם את הערב, מביטות בחדווה בהקדשה של המחנכת, מוחות דמעה ומצטמררות.
הן חזרו רק עכשיו מטיול סיום של השבט, החניכים לא מפסיקים לסמס. החדר מלא בצ'ופרים, עמוס לעייפה בפיסות נעורים תוססות. ידיהן עוד רועדות אל ההגה, הלב הולם בפראות כשאוחזות ברישיון הטרי. הן נוהגות בעיקר עם אבא כששלט צהוב נקבע מאחור ומסגיר את גילן הצעיר - "נהגת חדשה".
הן צעירות וטובות ושמחות, אדרנלין חיוני וממריץ מציף את עורקיהן. אך, למען ה', הן עוד צעירות, צעירות מדי מכדי לשאת את התביעות הבלתי הגיוניות ואנושיות של החברה בה גדלו וחונכו. דורשים מהן, ובצדק, לשרת את העם , מכוונים בעיקר לשירות לאומי, שנתיים כמובן, לא פחות, הרי זה לא הגון שעמיתותיהן החיילות ישרתו יותר. אחר כך רוצים שילמדו במדרשה הרי לא יתכן שהן השקיעו בפיזיקה ואנגלית ותורה הן לא יודעות על בורייה, הפמיניזם הקדוש מחייב גם את האישה לגדול בתורה ובחכמתה, להשקיע בעולם רוחני-למדני ולהטעין מצברי אמונה לקראת היציאה לעולם הגדול והסוער, אבל שלא תחשדו בנו זה לא דוחה את גיל הנישואין אלא בדיוק להפך, כמה שיותר מהר ומוקדם, "זריזות מקדימות לדייטים", כשחרדת הר
תשובה
שלום רב.
הדברים נכתבים בלשון יפה וקולחת, ואם הכותב הוא מי שאני חושב שהוא (אני מכיר אבישי מזרחי אחד), הרי שהוא איש חינוך יקר ומלא חן.
כמדומני שהכותרת יכולה להשתנות ל'מה אנחנו רוצים מהן'. הרי אין באמת 'אתם' שאליו פונה המאמר, אלא יש כאן מעין חשבון נפש פנימי. 'מה אנחנו רוצים מעצמנו' ומוטב - 'מה אנחנו רוצות מעצמנו'...
אני יכול לומר שגם אני הקטן, כבר לפני כמה שנים טענתי דברים דומים (בשיעורים שבע"פ), ואף השתמשתי במילה 'סופרוומן' כתיאור של מה שנדרש מהבחורה הציונית דתית המודרנית.
כפי שאבישי כותב, השאלות גדולות וצריכות להטריד את כל החברה שלנו - הורים, מורים, רבנים, ובעיקר את הבחורות בוגרות המערכת החינוך הדתית, שיהיו אחראיות ובוגרות ומודעות לעצמן, עד כמה שניתן.
חשוב לציין שאי אפשר באמת לדרוש מכולן להיות 'סופרוומן' וחשוב להכיר בכך שחברה כוללת תמיד טיפוסים שונים ומגוונים. את הדגלים והערכים יש להניף ברוחב ובגיוון, למען תוכל כל אחת למצוא את עצמה עושה את הדבר הנכון עבורה ועבור החברה והעם.
לגבי 'חתונה עכשיו ילדים אחר כך' - זהו נושא מורכב, הן מהבחינה ההלכתית והן מהבחינה הרוחנית והחברתית.
קשה להציב אמירה אחת 'נכונה' בסוגיה זו (כמו גם בסוגיות הנוספות, כמו שרמזתי). על פניו נכון לכתחילה שמי שמתחתנים יהיו בשלים להקמת משפחה ויכוונו את הזוגיות שלהם לא רק כלפי עצמה (שזה דבר חשוב ובעל ערך) אלא גם כלפי מקום שלישי - הילדים והמשפחה הרחבה. לצד זאת, במקרים מסויימים נראה לי שהרבנים המתירים לאחוז בפתרון השהיית הלידה נוהגים נכונה, ויש בכך לא רק 'השהיית מצווה' אלא מעשה שהוא הוא רצון ה' והוא טוב גם לזוגיות וגם לילדים שיבואו.
אך, כאמור, הדברים נכתבים בקיצור, ואשמח להרחיב בע"פ או להפנות למאמרים וכיו"ב.
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם