שאלה
שלום!
תודה רבה על התשובה המהירה...
שכחתי לציין בשאלה הקודמת שהילד מהשבט סיפר לנו את כל מה שהוא חווה בגוש קטיף המון פעמים ולא התווכחנו איתו ולא הערנו לו הערות בעצם פשוט הקשבנו...וזה גם לא מתוך רוע שאנחנו לא רוצים להקשיב זה מתוך כך שהוא לא מסכים לשמוע את דעותינו ואנחנו לא יכולים שהוא ידבר ויגיד דברים שאנחנו לא מסכימים איתם ונשתוק ,אבל מצד שני הוא פשוט לא שומע את זה...(את הדעות שלנו..)הוא מדבר בטון כאילו הוא גבוהה מעלינו והוא יותר טוב ומבין מאיתנו...אשמח לעוד תשובה מהירה..אני מעונינת עוד השבת לדבר עם השבט!תודה רבה ושבת שלום!
תשובה
ב"ה
שלומות,
אם הוא מדבר בהתנשאות, אולי כדאי לכתוב לו אם מרגישים שלא ניתן לפתח שיחה. המכתב יכול להיות מכבד, מבקש, לא מתחנן מחד ולא מתקיף מאידך.
חשוב להסביר לו שרוצים בחברתו, שהוא חשוב לחבר'ה אבל....הוא צריך להבין שיש לכם עמדות שונות ואל לו לחנך אתכם. להביע עמדה - ודאי, לומר אותה מבלי להתבייש - נפלא. להקשיב - חובה.
סוף דבר - על הכל יש לדבר באופן גלוי ואם אי אפשר בכתב כדי לעורר את הדיון.
לא למרוח, לא למשוך, לא לעגל פינות.
הכל "על השולחן" תוך הקפדה על מידות ונעימות גדולה.
בהצלחה,
שי