מהי החשיבות של ארץ ישראל?

לשואל היקר שלום רב,

יישר כוח גדול על ההתעניינות והרצון להתפתח בלימוד התורה והרוחניות ובמיוחד בנושא זה, שהוא נושא שצריך חיזוק גדול בדורנו בגלל בלבולים ובירורים שונים.

כל הנושא של ארץ ישראל מתחיל בתנ"ך, במקורות הקדושים שלנו, בהבטחתו של הקב"ה לאברהם אבינו לתת לו את ארץ כנען שבה יישב זרעו עד עולם.
על גבי ההבנה הזו חשוב להכניס את העובדה שכל היהדות תלויה בקיום המצוות בארץ ישראל בדווקא, בית המקדש, ירושלים, הינם מקומות ארציים שבלתי ניתנים להחלפה ביהדות.
בהקשר של בנין הארץ יש לנו את הרמב"ן בספר המצוות שלו ואלו דבריו במלואם כלשונם:
[מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ", ונכפל זה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך "באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם". ופירט אותה להם במצווה הזו כולה, בגבוליה ומצריה, כמו שאמר: "ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים" וגו´, שלא יניחו ממנה מקום. והראיה שזו מצווה, אומרו יתעלה בעניין המרגלים: "עלה רש כאשר דבר ה´ אלהיך לך, אל תירא ואל תחת". ואמרו עוד: "ובשלוח ה´ אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם". וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה, כתוב "ותמרו את פי ה´ אלהיכם", וכן "לא שמעתם", הוראה שהיא מצווה, לא ייעוד והבטחה.
וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה, וכן אמרו בגמרא סוטה: "אמר רבא: מלחמת יהושע לכבוש, דברי הכול חובה. מלחמת דוד להרווחה, דברי הכול רשות". ולשון ספרי: "וירשתה וישבת בה: בזכות שתירש – תשב".
ואל תשתבש ותאמר, כי המצווה הזאת היא המצווה במלחמת שבעה עממין, שנצטווינו לאבדם, שנאמר: "והחרם תחרימם". אין הדבר כן. שאנו נצטווינו להרוג האומות ההם בהילחמם עימנו, ואם רצו להשלים – נשלים, ונעזבם בתנאים ידועים. אבל הארץ – לא נניח אותה בידם, ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם, כמאמרם: "הגרגשי פנה והלך לו ונתן להם הקב"ה ארץ טובה כארצם, זו אפריקי", נצטווינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות להושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים ההם, אם רצו אחרי כן שבטינו לעוזבה ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות, אינם רשאים; שנצטווינו בכיבושה ובישיבתה.
וממאמרם "מלחמת יהושע לכבוש", תבין כי המצווה הזאת היא הכיבוש. וכן אמרו בספרי: "כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר" וגו´, "אמר להם: כל המקום שתכבשו חוץ מהמקומות האלו, הרי הם שלכם. או רשות בידם לכבוש חוצה לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל? תלמוד לומר: ´וירשתם גוים גדולים ועצומים´, ואחר כך: ´כל המקום אשר" וכו´. ואמרו: "ואם תאמר: מפני מה כיבש דוד ארם נהרים וארם צובא, ואין מצוות נוהגות שם? אמרו: דוד עשה שלא כתורה, והתורה אמרה: משתכבשו ארץ ישראל, תהיו רשאין לכבוש חוצה לארץ; והוא לא עשה כן". הרי שנצטווינו בכיבוש בכל הדורות.
ואומר אני, כי המצווה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ ישראל, עד שאמרו: "כל היוצא ממנה ודר בחוץ לארץ – יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה, שנאמר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה´ לאמר לך עבוד אלהים אחרים", וזולת זו הפלגות גדולות שאמרו בה - הכול הוא ממצות עשה הזה, שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן, היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות, כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי: "מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי נתן, שהיו יוצאין חוצה לארץ, והגיעו לפלטיה, וזכרו את ארץ ישראל, וזקפו את עיניהם, וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו המקרא הזה: ´וירשתה וישבתה בה ושמרת לעשות.´ ואמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות."]

הרי לך שמצוות כיבוש הארץ, קרי מצווה של בניה והתיישבות הינה מצוות קריטית ובסיסית, אשר שקולה כמו כל המצוות.
אני מרגיש שאחת הבעיות של ההתחברות למצווה הזו היא הדמוי הלא חיובי שנתנו למצווה הזאת.
בוני הארץ מוצגים כאנשים רעים ולא מוסריים, פנאטים, פנדומנטליסטים ושאר מרין בישין.
אני חושב שכדי ללמוד ולהתחבר למצווה יש להינתק מהדימוי, וכן המשמעות המעשית שלה לעת עתה.
ללמוד ולהעמיק בקשר של עם ישראל וארצו דרך התנ"ך ודרך הרגש הפשוט והבסיסי שארצי היא ביתי והיא הקישור הפשוט שלי, כמו שהמשפחה שלי היא המשפחה שלי, ובוודאי שאני רוצה לפתח אותה ולהגדיל אותה.
הדברים האלא טבעיים לאדם הפשוט הוא לא צריך פילוסופיות גדולות בכדי להרגיש את הקשר שלו למשפחה שלו, לילדים שלו, לרצון להעניק ולבנות את הילדים שלו, להגן עליהם ואף להביא עוד כמה ילדים למשפחה כדי שהיא תתעצם ותגדל, זה פשוט(כמובן שאין בזה רע ואף נצרך להעצים את הדברים בלימוד ובירור שכלי על גבי רגש טבעי).

*ספר "אורות"-הפרק על א"י(כדי ללמוד עם חברותא או מישהו אם רקע, כי השפה קשה והמושגים גם)

*"שיחות הרב צבי יהודה על ארץ ישראל"

*"ארץ הצבי"-המאבק על א"י השלימה(ניתן לקבל ממנו התרשמויות על המחויבות והקשר עם הארץ, למרות שהדברים מדברים גם על מאבקים פוליטיים)

אני כאן לרשותך בשמחה רבה לכל שאלה או מענה.

שיהיה בהצלחה,
רועי

roidublin@gmail.com