מדריך שלא מתקשר

ב"ה


שלומות!


ראשית, אני מבקש להעיר שתי הערות עקרוניות:

1. הדבר החשוב בסניף הוא החניכים. הדרכה איננה מרכז גמ"ח שנועד לסייע לאנשים לרכוש מעמד חברתי ראוי. הדרכה איננה מערכת שתפקידה להיטיב עם הזלות אם הטבה זו פוגעת בחניכים.
ובעיקר, בימינו - כשסוגיית הקשר האישי תופסת מקום נרחב לא נראה לי שניתן להתפשר על ענין זה משום שזהו לב ההדרכה ולכן מדריך שלא מתקשר לחניכים שלו לא יוכ ללהמשיך להדריך.

2. גם כשעושים פעולות נכונות, הכרחיות, משמעותיות, צריך להשאר בני אדם. לא לאבד - בשם האמת - את הרגישות ואת היחס אל האחר. לא להגיע למצב שבו האדם מתייחס אל הזולת כאל "כלי" שלא מילא את יעודו.
אפשר לעשות פעולות כואבות ברגישות, באחריות, בנעימות מבלי לוותר על האמת המקצועית, על היעוד שלשמו באנו לסניף.


ולגופם של דברים:

- המצב האידאלי היה אילו היה ניתן ליצור שיחה פתוחה שתוביל את המדריך למסקנה שעליו לעזוב. זהו דיון שניתן לקיימו בתנאים סביבתיים נוחים: ללא הפרעות, כשהישיבה נוחה ואין חשש שמי שלא צריך מקשיב לשיחה.

- אם פעולה זו לא תצלח, יש להסביר למדריך מה בדיוק מפריע ולהותיר בידו זמן קצוב לשפר א תהמצב. והיה אם לא תצלח המשימה, הרי שמראש יש לקבוע זמן לעזיבה.

- יש לחפש תחנת עזיבה שבאמצעותה ניתן יהי להסביר הסבר אחר, שלא יפגע במדריך.


בברכה,


שי