שאלה
שלום כבוד הרב!
כמי שגדלה והתחנכה על ברכי הציונות,הייתי תמיד בלהט שאנו חייבים להודות כל רגע ורגע שיש לנו מדינה.אך ככל שעובר הזמן מהגירוש וככל שמגלים יותר שחיתות-ישנו ספק המחלחל וגורם לתהייה בעניין.
בעקבות שיחה עם חברה ברסלבית חרדית ממאה שערים-מנקרות בתוכי השאלות:
האם מדינת ישראל היא באמת "ראשית צמיחת גאולתנו"? אולי טעינו?אולי הגירוש היה סימן מן השמים לטעות זו?
אולי הציונות היא באמת דרך בעייתית כיון שהחיבור הבסיסי שלה לא היה בקודש?
אולי הדרך האמיתית היא ע"י ההסתגרות,ויציאה בכדי 'לקרב רחוקים' מידי פעם?
איזה יחס יש לתת למדינה כרגע?
האם יש להשתתף בבחירות?
תודה רבה!שנזכה לבשורות טובות-לגאולה שלמה בקרוב!
תשובה
בסד
שלום רב,
בשאלתך זו רבים מבני הנוער ומהמבוגרים שדנים ומלבנים ומבררים, לדעתי זוהי תופעה ברוכה וטובה שיצמח ממנה רק טוב לישראל אין ספק שאירועי הימים האחרונים מחדדים את השאלה.
ראשית יש צורך להבין כי מדינת ישראל איננה ממשלת ישראל. מדינת ישראל היא באמת ראשית צמיחת גאולתנו" שהרי אחרי אלפיים שנות גלות חזרנו הביתה בנס גלוי
מה אנו עושים עם הנס הזה איך אנו ממשיכים והופכים את הראשית גם לאמצע ולפריחת המשך גאולתנו. המדינה היא כלי ובתוכו פועלת ממשלה שלדעתנו איננה רואה עין בעין את המציאות כפי שאנו רואים אותה או שנקרא לילד בשמו איננה רואה במדינה ראשית צמיחת הגאולה ואיננה רואה בגאולה חזות הכל.
לדעתי צריך להחליף את הממשלה כמה שיותר מהר אולם לא בטוח שממשלה הבאה תלך לפי דרכינו ואמונתינו אבל אי אפשר לבטל את המושג מדינת ישראל שהרי באמת תחילת תהליך הגאולה.
תהליך הגאולה הוא תהליך שבעיקרו לא כל כך תלוי בנו וכאשר לא רצינו לחזור מן הגלות החזיר אותנו ריבונו של עולם בכוח כי הוא החליט שכך יתנהל תהליך הגאולה. אני חושב שגם תהליך זה נמצא קצת גם בידינו, ואולי קצת הרבה.
אילו הצלחנו להתאחד ואילו הצלחנו להביא את כל היהדות החרדית שבחו"ל לארץ ישראל ברור הוא שהממשלה הייתה שלנו.
נו האם זה בידינו?
נו מה את אומרת? האם להסתגר במאה שערים זה הפתרון?
בברכה,