מדינת ישראל וראש הממשלה- היחס אליהם

שלום

מבחינה הלכתית, במדינת ישראל יש חלק נכבד מהלכות מלכים, כדין מלכות ישראל.
הר"ן ולאחר מכן גם הרב זצ"ל במשפט כהן (קמד) הסבירו שכוח המלך נובע מכך שהוא בטל לכלל ישראל ומבטא אותו בצורה מלאה. לכן כשהאומה בוחרת נציגים, והם מקבלים הכרעות, יש לזה בעצם תוקף ממלכתי ישראלי, כדין מלך.

אמנם עדיין לא סורטט הגבול הברור עד היכן ההשוואה הזו אכן נכונה, האם הכנסת יכולה להרוג ע"פ הצבעה, כמלך? זו שאלה. אך חלק מדיני מלכות קיימים, והעיקר הוא היחס העקרוני למדינה כשלטון ממלכתי.

ולכן יש לכבד מאד את ראש הממשלה, המביע בעצם קיומו, עוד לפני שדיבר בכלל, את המימד הממלכתי בישראל.
וגם אם הכנסת וראש הממשלה טועים, גם טעויות חמורות, יש להזהר בכבודם ולבקר אותם בצורה של כבוד, כפי שאליהו ביקר את אחאב המלך, אך כיבד אותו בו בעת ורץ לפני מרכבתו.

בנוסף, עצם קיום המדינה בא"י, הוא קיום עשה מהתורה של כיבוש הארץ והקמת שלטון יהודי עליה, כמבואר בתורה במספר מקומות.

בנוסף, לממשל הישראלי יש תוקף של נבחרי ציבור, היכולים לתקן תקנות המחייבות את כלל האזרחים, כם ללא מלכות.

לכן למדינה יש תוקף הלכתי משולש (ומתוך כך לעומד בראשה)-

א.מלכות. (עד גבול מסויים)
ב.כיבוש א"י.
ג.תקנות הקהל.

מבחינה אמונית, עצם היות ממשלה ישראלית, הוא קידוש השם בצורה הגדולה ביותר, יותר מכל מסירות הנפש שבגלות.
כנסת ישראל חוזרת לתחיה לאחר אלפי שנים, והתורה פורחת יותר מכל עת אחרת בהסטוריה של עם ישראל.

אנו מראים לעצמנו, לגויים ולקב"ה שעם ישראל חי חיים בריאים, ומסוגל להביע את מוסר התורה בחיי חברה ולא רק כפרטים מפוזרים, ´ממלכת כהנים וגוי קדוש´.

אשרינו שזכינו.