שאלה
בס"ד
אני לא תוקף, אני שואל כדי לדעת ולהבין...
חשבתי על זה... אם המדינה חילונית, השלטון חילוני ויש גם כפייה חילונית במקומות רבים, האם צריך לחגוג ביום העצמאות?
האם יש נס בזה שקמה מדינה אפילו אם זה ע"י לא שומרי תורה ומצוות?
והאם היה מותר לשתף פעולה עם הציונות החילונית של הרצל ז"ל?
ומה עונים לטענה החרדית שאסור להקים מדינה חילונית?
תודה רבה!
תשובה
לשואל שלום רב.
אלתך היא אכן שאלה חשובה המצריכה בירור מעמיק. אנסה כאן לתת כמה נקודות בענין.
מהם מאפייני הגאולה?
הרמב"ם כותב "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות" משמעות משפט זה, שבימות המשיח לא צפויים נסים של שינוי חוקי הטבע, כמו שאנו קוראים בפרשתנו על מכות מצרים. אלא השינוי הוא שבימות המשיח כבר לא נהיה משועבדים פיזית לעמים אחרים אלא נהיה עצמאים בארצנו. כלומר עצם המציאות של ממלכה יהודית עצמאית בארץ ישראל, זה כבר ממאפיני הגאולה. ועל כך ודאי שיש לחגוג.
ועוד ממאפייני הגאולה זה קיבוץ גלויות. כשגלינו מארצנו התפזרה האומה בכל העולם. מאות שנים היינו מחוץ לארצנו בכל ארצות ניכר, מבלי יכולת לשוב. פה ושם עלו יהודים מעטים לארץ וחיו בה בעוני ודלות. אבל רוב האומה חיה בגלות. במאה וחמישים שנים האחרונות התעוררה האומה והתחילה לחזור לארצה. במקום בודדים, עלו לארץ עשרות אלפים. כשקמה המדינה היו בארץ כבר כששים ריבוא יהודים! מאז קמה המדינה, הוכפל מספר היהודים בה בערך פי 10! ועל כך ודאי שיש לחגוג.
הגמרא במסכת סנהדרין דנה בסוגיא חשובה זאת, האם תתכן גאולה בלי תשובה. במסקנת הסוגיה מובאים דברי רבי אבא: אין לך קץ (סימן גאולה) מגולה (וברור) מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל ל"ו) ופירש רש"י שם: "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה". כשאנו מסתכלים סביבנו ורואים את הפריחה העצומה של ארץ ישרא, איך לפני מאה וחמישים שנה היא היתה שוממה ועצובה, וכעת כולה ירוקה ופורחת, הרי שלפי דברי הגמרא, זה סימן ברור שאנו נמצאים בדור שלגאולה ובעיצומה.
מכל זה ברור שתקופתנו היא תקופה של גאולה, ומדינתנו היא תחילתה של הגאולה, מה שאנו מכנים בתפילה ראשית צמיחת גאולתנו. כלומר עדיין לא הגאולה השלמה, אבל ראשית הצמיחה שלה.
אז מה עושים עם הטענות שכנגד? איך נתמודד עם העובדה שיש מאפיינים חילוניים רבים למדינה?
התשובה היא שאכן המצב אינו שלם. אבל זה שמשהו אינו שלם, זה עדיין לא אומר שאין בו קדושה.
בתחילת ימי בית שני, כשהקימו את המקדש, מה היה המצב הרוחני? מי היו העולים שעלו ? בספרי עזרא ונחמיה מתואר מצב רוחני קשה של חילול שבת, התבוללות קשה ועוד. כמו כן מתוארים המאבקים הרוחנייים הקשים שניהלו עזרא ונחמיה. האם בגלל זה לא היה זה דור של גאולה?
גם היום המצב הרוחני עוד דורש שיפור רב. אבל האם מה שהשגנו הוא חסר ערך?
אנו התרגלנו כל כך למצב הזה של מדינת ישראל עד שאנו שוכחים מה היה לנו קודם. מה אתה חושב היו אומרים הסבים של הסבא שלנו, שחיו בגלות על מדינת ישראל? מה אתה חושב היו אומרים היהודים שחוו את השואה, ואת כל הצרות של הגלות שהיו לפניה? האם הם היו רואים במדינה מעשה שטן ח"ו (כפי שמתנסחים אנשים מסויימים)?
אנו צריכים ללמוד להודות לקב"ה בפה מלא, בשירה ובזימרה על כל הטוב שנתן לנו, על מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, על שזכינו אנו למה שלא זכו דורות קודמים, לחיות בדור של גאולה.
ולגבי השיתוף עם הציונות החילונית. אינני חושב שהיינו צריכים להשתתף. היינו צריכים להוביל אותה ובגדול! הציבור הדתי והחרדי היה צריך לשמוע את קריאתו של הרצל, להשתתף במפעל הציוני, לעלות בהמוניו לארץ ישראל כשעוד היה אפשר ולהקים כאן את המדינה. כך לא היינו צריכים להתלונן על אופיה. כך היינו משפיעים עליה וקובעים את אופיה. אם רוב העולים היו דתיים וחרדים, כל דמותה של המדינה היתה שונה (מלבד העובדה הברורה שרוב העולים היו ניצלים ממה שקרה למי שנשאר שם..) זה לא חוכמה להשאר שם ולהתלונן שמי שהקים אותה היו בעיקר חילונים.
סיכומו של דבר - יש לשמוח ולהודות לה' על מה שנתן לנו, יש להשתדל לתקן את מה שמצריך תיקון, והכל מתוך אמונה וביטחון בה'.
בברכה
אפי קיציס
הערה בנושא זה נכתבו ספרים ומאמרים רבים ראה למשל http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6139
http://www.yba.org.il/show.asp?id=30999
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם