מדוע נבראנו?

לשואל/ת היקר/ה
אכן שאלת טעם הבריאה היא מן השאלות היותר חשובות ובסיסיות. האמת היא שלא רק נער מתבגר אמור לשאול אותה אלא כל יהודי, בכל בוקר, חייב לשאול את עצמו: בשביל מה הכל? מה ה´ רצה ורוצה ממני? וכגודל השאלה – כך צריכה להיות התשובה.

ולשאלה עצמה:
יש לחלק את השאלה לשני חלקים: מצד ה´ יתברך, ומצד מה שאנחנו ´מרויחים´.
ובכן, מצדו יתברך, אומר הפתגם הרווח בחסידות: "אין טעם לרצון". כלומר, עד שנסביר מה היה הרצון בבריאת העולם וננסה להכניס את ההסבר אל כזית המוח האנושי שלנו, עדיף לנו ´להגדיל´ את רצון ה´ אל מעבר להשגה שלנו. כששואלים ילד קטן למה הוא רוצה משהו מסויים הוא עונה: "ככה!". למה ככה? – ככה! כי מה שאני רוצה, והסיבה שבגללה אני רוצה גדולה ועצמית לי יותר מכל מה שאוכל להסביר לך. (אם נעקוב אחרי תנועת היד של הילד תוך כדי ענית התשובה נבחין כי הוא מרים אותה בתנועה מהירה אל מעל לראשו. למה? – כובע! כלומר: עזוב, זה מעל לראש, מעל להשגה, זה קשור עם עצם הרצון שלי).
"אשרי העם שככה לו". אשרינו שה´ בחר בנו וברא אותנו, ורצונו כל כך חזק בזה, עד שאפילו אין לנו יכולת לעמוד במילים שלנו על עומק הענין.

כל זה מצידו. מצידנו – אפשר לדבר על טעם בריאת העולם, טעם נתפס בכלי ההשגה האנושיים שלנו. אמנם "אין טעם לרצון" אך הבעל שם טוב ביאר: "אָיִן – טעם לרצון". ה´ יתברך מטעים אותנו מטובו גם ביחס לתכלית בעולם הזה.
על כן מצאנו בספרים הקדושים, ספרי הקבלה והחסידות, ארבעה התייחסויות וטעמים לבריאת העולם, והרי הם על קצה המזלג:

1. [אין מלך בלא עם]. ה´ הוא המלך עוד בטרם כל יצור נברא, אך כדי שיתקיים הדבר גם בפועל – היה עליו לברוא עולם, רחוק, נפרד ממנו (עולם = העלם, עם = עומם), בכדי ליצור מגרש בו תתחולל זירת מלך ועם. הסבר זה מוליד בתוכנו, הנבראים, רצון עז לקבל עול מלכות שמים ולקיים מצוות מעשיות. להתגייס לסיירת הכי מובחרת של מלך העולם לאו דוקא מתוך הבנה אלא מתוך נכונות להשקיע ולהתקבל אל היחידה שלו.

2. [טבע הטוב להיטיב]. ה´ הוא טוב. לא רק הכי טוב שאנחנו מכירים כי אם טוב אין-סופי. מטבעו להעניק ולהשפיע, ועל כן ברא אותנו (וכדי שלא נאכל לחם חינם ונתבייש – יצר את מערכת השכר והעונש). טעם זה מוליד אצלינו רצון להידבק במידותיו. להיות טובים. לא רק אנושיים אלא טובים, בערכים מוחלטים, אלוקיים.

3. [בגין דישתמדעון ליה]. (= בשביל שידעו אותו). ה´ יתברך רוצה שידעו מגדולתו. לא רק מלאכים. גם בני אדם. בשביל זה צריך לברוא עולם ולתת תורה שמימית, שרזיה וסודותיה יטעימו מעט מגדולתו. טעם זה מוליד אצלנו חשק ורצון עז "לדעת כל רז סודך". להדבק בה´ עצמו ובתורתו, לחפש אחר צדיקי אמת ולהתקשר עמם לה´.
4. [נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים]. טעם זה, הרביעי והאחרון, הוא הגבוה והעמוק מכל הטעמים. פה ה´ יתברך לא מחפש שום "אינטרס" בבריאת העולם. הוא פשוט מתאהב בו. "לשמה". ומהי אותה תאוה? מסופר על אחד הצדיקים שנשאל ע"י אחד מחסידיו בטעם הבריאה. משלא הרפה אותו חסיד ושאל "אז למה התאוה?" זכה לסטירת לחי מצלצלת. "על תאוות לא שואלים..." היתה התשובה. תאוה היא רצון להיות מוכרח, והכרח להיות רוצה. אדם מתחתן עם אשה שהוא אוהב, אבל לא אהבה ´אפשרית´ אלא ´דוקאית´ – דוקא האשה הזו ודוקא אני.

ובכל זאת – מהי התאוה הזו? ובכן, ה´ יתברך משתוקק להיות היכן שהוא הכי פחות נמצא. במקום הכי תחתון (ובשביל זה צריך לברוא תחתונים...). ה´ יתברך מופתע כל פעם מחדש איך יהודים ממקום כ"כ מרוחק, אנושי, ארצי פונים אליו. עד כמה הוא משמעותי בשבילנו. המשחק האהוב ביותר על ילדים קטנים הוא משחק ה´קוקו´. אבא מתחבא אחורי הקיר, מציץ וקורא ´קוקו´, ושוב מתחבא ונעלם. ושוב מתגלה וקורא, והילד מופתע בכל פעם מחדש ומתגלגל מצחוק. הילד מופתע, אך האמת היא שדוקא האבא הוא המופתע באמת. הוא מופתע מן העובדה שהוא כל כך משמעותי לילד שלו, שהוא מאמין בו בכל רגע מחדש, שכשהוא נעלם הוא באמת חושב שהוא נעלם, וכשהוא נגלה – אה... כמה עונג!

זוהי תכלית הבריאה, ואידך פירושא – זיל גמור!

העמקה נוספת ניתן למצוא בספר "סוד ה´ ליראיו" לרב יצחק גינזבורג שליט"א (שער טעם הבריאה, הוצאת גל עיני), ובספר "על ישראל גאותו" לישראל אריאל (הוצאת גל עיני). ניתן להשיג ב-1599509010. רוב ככל הדברים לקוחים משם.


שנזכה לעבוד את ה´ בשמחה ובפנימיות

באם ישנם עוד שאלות

eyfy@gmail.com

אליהו