מדוע ללבוש שרוול דווקא אחרי המרפק ולא טיפה מעל?

שלום לך,
נקדים ונאמר שיש מקומות שנחשבים למקומות שצריכים בכל הדורות להיות מכוסים בפני מי שלא צריך לראותם, ויש מקומות בגוף שחובת כיסוים תלויה במנהג המקומות. ולמשל במקום שנהגו הנשים ללכת מכוסות עד כף היד - שם יש חובה גמורה ללכת עם שרוול ארוך.
ולגבי שאלתך: הכיסוי עד המרפק הוא חובה תמידית כיון שחז"ל הגדירו את המקום כמקום ערוה שצריך להיות מכוסה בכל הדורות. זו ההלכה .
את שואלת, למה דווקא עד לשם, מה זה משנה אם זה יהיה כמה סנטימרים פחות?
בכל דבר יש גבולות. זה נכון הן בעולם התורה (שבת, למשל, נכנסת השבוע ב:19:08 , לא דקה קודם ולא דקה אחר כך), והן בעולם הטבע (אדם שיש לו חום של 37 מעלות הוא אדם בריא לגמרי, אך אם יש לו 42 מעלות הוא ימות. הפרש של כמה מעלות בלבד הוא הבדל בין חיים למוות), והדוגמאות לכך הן רבות מספור.
וכמו שמקומות אינטימיים בגוף ברור לנו שנחשבים למקום ערוה - גם אם נגור באפריקה במקום שבו הולכים כמעט ערומים - כך המקום עד המרפק נקבע ע"י חז"ל כמקום שבת ישראל צריכה לכסותו. חכמינו זכרונם לברכה שהיו חכמים עצומים בתורת הנפש , ידעו שעד המרפק (כולל המרפק עצמו) זהו מקום מוצנע בגוף האשה שראייתו גורמת לגירוי ולכן הגדירו אותו כמקום ערוה שחייב להיות מכוסה.
ואם ישאל השואל והרי אני לא מרגיש שום נזק רוחני בהסתכלותי במקום זה נשיב לו שרק אדם רוחני מאוד בעל נפש נקיה יכול לומר לנו אם נפגע האדם או לא. וכמו שאם אדם אוכל אוכל לא בריא - לא מיד יש תוצאות לא טובות נגלות לעין, כך גם בנזקים רוחניים - נפשיים.
נוסף לזה, למרות שהצניעות היא מידה טבעית בנפש האדם, אדם שיראה בקביעות מראות לא צנועים יתרגל לזה והרגישות הטבעית שיש אצלו לעניין תושחת (כמו אדם שהתרגל לשתות מתוק מאד, ועכשיו בלי לשים 6 כפות סוכר בקפה זה "לא מתוק לו"...), אך ודאי שאין זה מצב טבעי ובריא לאדם.
לגבי שאלתך על שרוול צמוד: אם הבגד צמוד בשרוולים כך שאין חשש שיתגלה כלום בעת שמרימים את היד - אפשר להסתפק בכיסוי המרפק ולא צריך תוספת הס"מ הנצרכת בדרך כלל כדי שלא יתגלה המרפק בכל מצב. אך כל זה בתנאי שהבגד עצמו איננו צמוד מדי בשאר הגוף כיון שזה עצמו לא צנוע.
שלום ורוב ברכה וקדושה
אילן, חברים מקשיבים
הערה: לגבי כל הצד המחשבתי שעומד מאחורי עניין המניעות ניתן לקרוא בתשובות אחרות שלנו בנושא זה, ומומלץ לעיין בספרים כגון :כותנות אור, וכדו'.