שאלה
בסייעתא דשמייא.
לרב שלום!
היה לי חבר כ3 חודשים והינו נוגעים אחד בשני ובסופו של דבר נפרדתי ממנו לאחר שהוא בקש ממני להתנשק איתו צרפתית ואני לא הסכמתי לך...
ולפני כשלושה שבעות כשפגשתי אותו באתי לתת לו נשיקה בלחי כמו שנהוג אצלנו בחבר'ה...
ואז הוא דחה אותי, והוא סיפר לי שמאז שנפרדנו הוא לקח על עצמו את שמירת הנגיעה.
והחלטתי שאני שאלת אותו למה הוא בכלל לקח על עצמו את שמירת הנגיעה?!?
הוא סיפר לי שזה בגללי, שהוא אוהב אותי ואני דחיתי אותו למרות שהוא נורא רוצה שנחזור,
ובגלל שאני דחיתי אותו אז הוא יחליט שהוא מתחזק, ולוקח על עצמו את שמירת הנגיעה..
ואז בעקבות כמה שיחות שהיו לי איתו בזמן האחרון לקחתי על עצמי גם את שמירת הנגיעה...
אבל בנינו כל הזמן כשאני חושבת על זה יש לי המון ספקות בקשר לזה שלקחתי על עצמי שמרת נגיעה...
כמו:מדוע אנחנו שומרים נגיעה הרי בתורה מצווה על אישה נידה לשמור מבעלה-
אז למה אנחנו הרווקות שומרות?
למרות שברור שלי שכול אחד צריך לשמור על הצניעות האישית שלו- הרי מדובר בכבוד עצמי.
(וזה אחת הסיבות שלא רציתי להתנשק איתו למרות שאני באמת אוהבת אותו).
ולמרות זאת בעניי לחיצת יד לשלום היא מעידה על כבוד לזולת...
אז למה בעצם אנחנו שומרים?
וגם בגלל שאני חוששת מהתגובות של הסובבים אותי- כי אני יודעת שהם אנטי לכול מה שקשור
בנושא של שמירת הנגיעה- ובמיוחד שאני הבת היחידה בחבר'ה ששומרת- נגיעה..
אז גם התגובות "נורא מעודדות"..
וגם הפרדה הזאת ממנו גרמה לי לחשוב שאולי זה שנפרדתי ממנו גרמתי לו לחזור למוטב..
אבל מצד שני אני נורא פגעתי בו בכך שנפרדתי ממנו- למרות שאני אוהבת אותו.
וכול המצב הזה נורא קשה לי...
אני נוראה אשמח אם תוכל לעזור לי בנושא זה.
בתודה מראש ..!
תשובה
שלום וברכה
ראשית חזקו ואמצו שלקחתם עליכם את הגדרים הללו למרות שאינם מקובלים בחברתכם, ודעי לך שמוטב להיות לצחוק בעיני החברה ולא בעיני הקב"ה, וגם אלו שצוחקים, מתוך ליבם מכבדים ומוקירים את בעלי העקרונות!
קודם כל צריך לדעת שקשר גופני בין בני זוג האוהבים זה את זה הוא רצוי ומחוייב המציאות בתנאי שבני הזוג נשואים זה לזו.
היהדות ראתה תמיד בקשר הגופני פן המשלים את הקשר הנפשי והרוחני ודווקא שלמות האדם מופיע כאשר שני חלקי הפזל מופיעים יחדיו
לכן כל קשר גופני בתנאים הנכונים אין בו שום פגיעה בכבודו של אף אחד.
הקשר הגופני שכולל בתוכו אפילו נגיעה כל שהיא של חיבה הוא אסור בין בני זוג שאינם נשואים ובתקופה הזאת עליהם להתרכז בבנין הקשר הרוחני והנפשי בינהם ואל להם לטשטש אותו על ידי הנגיעה שיתכן שיתערב בה משהו שלא ממינו ואני מתכוון לתאווה.
המציאות הקיימת בחברות מסויימות שנותנים יד של היכרות בין בנים לבנות היא-היא פגיעה בכבוד והיא זאת שגורמת לקלות ראש ולאוירה רדודה ואחרית דבר בהרבה מהמקרים הדרדרות לנגיעות כאלו או אחרות כי אין גדר ואין כלל מתי לעצור.
אני מפרסם את התשובה ברבים מפאת חשיבותה!
בברכה