מדא

תשובה:
שלום לך,
אומנם שלחת שאלה לרב אבל אני לא רב, ולכן זה לא פסיקת הלכה ואני גם לא אכנס לשאלה האם מותר או אסור מבחינה הלכתית, אבל עצה (מניסיוני הבאמת לא גדול) יש לי:
אני לא יכול לענות על התשובה מבלי להגיד קודם כל, כול הכבוד עצום על ההתנדבות במד"א! אני בטח לא הראשון שאומר אבל "אתם הנוער אתם!" ובמיוחד שאת ממש מקפידה על המצוות תמשיכי לעשות חיים..!
אם אני מבין בעצם שאלת 2 שאלות אז לגבי שאלתך הראשונה רואים שאת שומרת נגיעה, את רגישה בנושא(דבר שמאוד טוב) אבל מה זה בעצם "שמירת נגיעה" ולמה זה חשוב? או בעצם למה נגיעה עושה לנו רגש כזה? תשמעי כשאני חשבתי על הנושא הזה ואחרי כמה ניסויים ראיתי שהמגע הוא בעצם יצירת קשר חזק בין אנשים, גם בין בנים לבנים וגם בין בנות לבנות והכי הרבה בין מין אחד לשני, וזה עובד ממש כמו קסם, לדוגמה מקרה שקרה לי חבר כעס עלי וניסיתי לפייס אותו אבל לא הצלחתי במילים, אז כשהוא כועס הנחתי את ידי בעדינות על כתפו ופתאום הוא נרגע ואז ממש רציתי לתת לו חיבוק (מה שלא עשיתי), אך מאותו רגע אני הבנתי אותו והוא הבין אותי, ומשם הדרך לפיוס הייתה מאוד קצרה, או הדוגמה הכי פשוטה שכאני רואה חבר שאני מכיר אני מנופף את ידי לשלום, וככול שאני יותר אוהב את החבר אני אומר לו שלום יותר מקרוב עד החבר שאני נותן לו חיבוק כשאני נפגש אתו, ותמיד אחרי החיבוק אני מרגיש עוד יותר קרוב אליו מאיך שהרגשתי לפני החיבוק, וכששאלתי את עצמי למה זה חשבתי שכנראה שהמגע לא רק מראה את רמת הקשר בינינו אלא גם מפתח אותו, וזה עובד מצוין גם עם ילדים קטנים אפילו אם זה ע"י ריב, אז אני חושב שהתחושה החזקה שהרגשת היה רגש של קירבה, שזה דבר מאד טוב בין בני זוג ככה זה בונה ומחזק את הקשר ביניהם, אבל לא עם גברים/נשים אחרות (כמו שאת יודעת) ודרך אגב אני ממש ממליץ לך לקרוא בנושא את הסיפרון "מגע הקסם"(עם התוספת של "בשר ורוח").
לכן זה טוב שזה מפריע לך כי אז זה אומר שאת יודעת שהקשר הזה הוא לא מתאים.
אז מה אפשר לעשות? יש לי חברים שמתנדבים(והרבה) כמוך במד"א ושאלתי אותם פעם אם הנגיעה לא מציקה להם, אז הם אמרו לי שכשהם לובשים את החלוק ועולים לאמבולנס הם כבר לא הם, הם נהפכים לסוג של מכונה שלא מרגישה, בעלי תפקיד ושליחות. לא רק בגלל הקטע הזה, אלא גם בגלל כל הדם והדברים הקשים שהם צריכים לעבור, ורק אחרי זה הם מתחילים לחשוב על מה שקרה להם היום, אז זו העצה הראשונה. לקחת את התפקיד כתפקיד על כל מה שכרוך בוץ ונגיעה שהיא איננה הכרחית- לא לעשות.
דבר שני באמת אם יש מצב שבן יטפל בבן זה יהיה עדיף מאשר שאת תעשי את זה.
ולגבי שאלתך השניה דבר ראשון באמת שאני צריך נתונים כדי לראות את התמונה השלמה, לכן אני לא יודע אם אענה לשאלתך אבל אם אני מבין את לא דיברת איתו (בצורה מיוחדת) ואם כן אז זה סיפור אחר,אז יש לי שאלה תגידי למה זה "לא טוב חבר בגיל הזה"? הפעם אני לא אענה את התשובה אני אשאיר לך לענות ולבדוק, ותכולי גם להסתכל באין ספור שאלות באתר בנושא. אבל רק תחשבי למה גם לו לא טוב חברה בגיל הזה, אני חושב שרק אחרי שתביני איך לשניכם יהיה יותר טוב לא להיכנס לקשר אחד עם השני, הוא יצא מראשך וגם לו יהיה יותר טוב.
בקשר לחשיבה- אנחנו תמיד מעודדים חשביה על דברים אחרים, בריאים, על השליחות שאת עושה. לא ניתן לכפות מחשבות- ואם הוא חודר אליך לראש קשה להוציא אותו. אבל מתוך שכנוע פנימי עמוק אנחנו מקווים שתטפלי בנושא בצורה הכי חכמה שיש עבורך בשלב זה.
מחשבות ורגש הם דברים שמתעוררים בגיל זה. אין מה לעשות. צריך להתפלל ולחשוב על דברים טובים וקדושים. ואם זה יעזור- להשתדל להמנע מלהפגש איתו.

מקווה שעניתי לך על השאלות, אם לא, מצטער- אשמח אם תשאלי שוב ואנסה לשוב ולענות לך.
ואם נתתי נקודות למחשבה, אז אני שמח!
שיהיה לך המון המון בהצלחה בהערכה ישי
Yiska_amar@walla.com