שאלה
שלום כבוד הרב.
כבר הרבה זמן שאני מתוסכל מהגדרת הזהות האמונית שלי. אני מרגיש שאני משקר לעצמי כבר הרבה זמן. אני מרגיש שני אנשים בדמות אחת. מצד אחד אני יכול לומר בלב שלם שבאמת אני רוצה לעבוד את ה' וברור לי לגמרי שהתורה היא אמת ושדרך ה' היא דרך האמת ובה אני רוצה לצעוד. אך מצד שני כאשר אני מגיע לתכל'ס לקיום המצוות אני מחפף לגמרי אפילו בדברים הפשוטים כמו קריאת שמע על המיטה, אני יכול לפספס תפילות וזה לא יזיז לי באמת. אני יכול למצוא את עצמי יושב בבית מדרש ולומד תורה בשמחה ומרגיש מחובר לגמרי לעולם של קודש ומיד אחרי זה אני יכול לוותר על תפילה. לפעמים אני מנסה לנחם את עצמי בכל מיני פסקאות שלמדתי שמאמינות בטוב הפנימי של האדם אבל בסופו של דבר אני מרגיש שאני חי בשקר שאני דתי מאוד וחילוני בפעם אחת.
אני מאוד מקווה שתוכל לעזור לי .
תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
אתה מתאר פה בעיה שהיא נחלתם של רבים כיום. ישנו פער אדיר בין ההבנות שלנו לבין התחושות הקיומיות שעוצבו בידי תרבות המערב במהלך שנים.
אין פתרון חד משמעי אלא יש צורך בעבודה משולבת:
א)להעמיק בלימודי אמונה שאתה חש איתם הזדהות. אני יכול להמליץ לך על סדרת השיעורים הזו, שאני יודע שעזרה לרבים:
http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3742