שאלה
שלום.אתן קצת הסבר על עצמי קודם כל,אני חרדי לשעבר בן לחוזרים בתשובה אמריקאים שלא השתלבו בציבור החרדי שרתי בצבא והיום אני סטודנט, אף פעם לא הרגשתי בנוח לשאול שאלות לרבנים אבל אני אנסה,אני מרגיש אמונה פשוטה שיש א-לוקים אבל מאיפה לי לדעת שזה לא רק מהרגל כיון שכך למדתי וזה הושרש בי? אני יודע ומכיר כל מיני תשובות אינסטנט בסגנון הרב אמנון יצחק אבל לפי דעתי אדם בדרך כלל נשאר ומאמין בערכים של הסביבה שבה גדל, כך שאם הייתי נולד בהודו אולי הייתי מאמין בבודהיזם?
תשובה
שלום גידי,
אתה צודק. אם האמונה הייתה עניין של הרגל ולא יותר מזה, כאשר היינו מתבגרים היינו תמיד מחפשים להיות "אחרים". כל הדתיים היו הופכים להיות חילונים והחילונים היו הופכים להיות דתיים, הבודהיסטים היו נעשים יהודים והיהודים נעשים בודהיסטים.
והעיקר - שורש האמונה תמיד נותן לאדם נקודת חיות שורשית בחייו. אי אפשר לקבל נקודת חיות זו רק ממה שמקבלים מהסביבה או מההורים. מה שמקבלים מההורים הנו בסיס חשוב, אבל אדם חייב ללמוד ולעבוד כדי שהאמונה תהיה שלו ושל נפשו.
הרבי מקוצק אמר שבגלל זה אנו אומרים "א-להינו" בהתחלת התפילה לפני שאומרים "א-להי אבותנו". הרב קוק כתב במקומות רבים שיש נקודת חיות בשורש העצמיות של האדם. היא קשורה ליסוד ההתקשרות לה´ ואי אפשר לרכוש אותה מבחוץ. היא תמיד מתהווה מתוך חווייה של חופש פנימי אמיתי.
אני מציע לך לא לוותר יותר מדי מהר על הדברים היקרים שנמצאים בך בזכות ההורים, ויחד עם זאת שתחפש את דרכך בלימוד אמונה בדעת ובחוויה. תתחבר עם צעירים שמחפשים כמוך קשר חי עם ה´ ועם תורתו ומצא אדם שאמונתו החיה ותורתו העמוקה מעוררים את נפשך.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם