מאוד קשה לי עם המצב במדינה (איך למצוא שמחת חיים?)

שלום רב לך,
כשאני קורא את השאלה שכתבת אני מתלבט אם הכותרת נכונה. הכותרת מדברת על המצב, וכביכול על ההתמודדות שלך איתו, אבל השורות שאותי הכי הטרידו בשאלה הן ["חוסר כיוון ומשמעות די גדול"]. זוהי נראה לי שורש הבעיה, זוהי בעיה חשובה שחובה מאוד מאוד גדולה – להתייחס אליה, אם אדם חי ללא משמעות וללא כיוון בחייו או שאיננו רואה את התורה והמצוות בעלי משמעות ומבין את הכיוון, או יותר מזה – הוא מבין שיש איזשהו כיוון ויודע איזושהי משמעות, אבל אלו דברים שחובה לברר אותם בצורה חזקה ושצריכים כל הזמן להעמיק בהם. לא מספיק לחיות את "העיקרון" באופן כללי, [זה – (המשמעות) הנושא החשוב ביותר שצריכים להקדיש לו זמן ומחשבה] . אם אדם מבין מה הוא עושה ומבין ו["חי"] כמה גדול ועצום מה שהוא עושה, אם יש מטרה עצומה שהוא מזדהה איתה – זה מה שנותן לו את הכוחות זה נותן בו כוחות אדירים וזה עושה את כל ההבדל.
משל:
זה כמו שאני אומר לך – תרוצי 100 מטר "סתם" – לא יהיה לך כח לעשות זאת, אבל אם אני אגיד "יש שם גלידה או כסף" ברור שזה פתאום ייתן לך כוחות לרוץ , קל וחומר בדברים כה גדולים – אם אנחנו מבינים אותם אז זה נותן לנו כוחות. מאיפה יש לאדם כח לעשות טיול של קילומטרים , או לשחק כדורסל, כי הוא רואה בזה עניין, מטרה. [תמיד הכוחות שלנו נשאבים מן המטרה]. ויותר מזה... [גם השמחה],
שמחת החיים של האדם מגיעה מהסיפוק שבחיים מכך שהוא חי חיים על פי עצמיותו ועל פי נפשו ומה שהוא באמת מחפש. ילד קטן שמח כשהוא מקבל "במבה" (כמשל) כי זה כל חייו זה מה שמעניין אותו וזו השאיפה שלו – אם תביא לו במבה סיפקת את כל צרכיו ואת חסרונו והוא יהיה שמח (כמובן שבמבה היא מטפורה לדברים חומריים כי לילד קטן אין יותר מדי צרכים רוחניים). ישנם אנשים גדולים שהם כמו ילד קטן – כל מה שהם רוצים בחיים זה "במבה" אלא שהבמבה הפכה להיות מכונית או בית או כסף או כבוד, אבל בהגדרה הם לא השתנו, הם עדיין מחפשים את הדבר החומרי הקטן, אלא שבגלל שהגוף גדל גם החיפוש של הגשמי הפך מבמבה למכונית.
[אבל ישנם אנשים אחרים, אנשים שהנפש שלהם תובעת מהם משהו הרבה יותר גדול ואחר מבחינה איכותית.] הם מחפשים בתוך תוכם חיים של קודש ושל אידאלים גדולים ושל משמעות עמוקה והזדהות עם המגמה האמיתית של החיים. אם אנשים אלו לא מצאו עדיין את המשמעות הזו או שלא חיים אותה מספיק – הם יהיו בעצבות, יהיה חסר להם שמחת חיים , יהיה חסר להם את מה שהנפש מחפשת. אנשים אלו צריכים להתחיל ולהעמיק במשמעות ולברר את הדברים בהתאם למה שהנפש שלהם מבקשת, כשהם ימצאו את זה הם יגיעו לשמחת חיים הרבה יותר גדולה והרבה יותר אדירה מכל שמחה אחרת קטנה ומצומצמת שהאנשים האחרים חיים.
בראש ובראשונה הדבר אומר, להעמיק את עולם ההסתכלות על היהדות ואת האמונה בה' והיחס לתורה ומצוות. ברוך ה' היום יש הרבה ספרים שפונים לכל רמה בנושאים של אמונה ומצוות ודרכם יכול האדם להעמיק בדברים (אני יכול לציין כמה שאני מכיר... "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב זאב קרוב "אחת שאלתי" , "איילת השחר" של הרב פילבר, וכן ספרים של הרב אבינר וכו' ) לאט לאט כשהאדם לומד את הדברים הוא הולך ומעמיק , עליו לחשוב על הדברים ולברר אותם עם עצמו – לא מספיק רק לקרוא , אלא לחשוב ולשאול ולהבין. אפשר גם לשמוע שיעורים, לשאול בכיפה וכו', [אבל בראש ובראשונה – שזה יהיה במודעות שצריך לעסוק בזה] – זה צריך להטריד אותך ואת צריכה לחשוב על הדברים בעצמך ולברר אותם דרך המקורות השונים שציינתי.
ייתכן כי דווקא בעת המשבר של העם כשנדרשים כוחות הנפש מתגלה החסרון שתמיד היה קיים במשמעות ובכיוון וזה מה שקרה לך, [אבל כשהדברים הולכים ומתבררים אז הנפש מתרוממת איתם והאידיאלים והכוחות והשמחה הולכים ומתגברים].
הדבר גם נובע מאיזשהו חסרון במידת הבטחון, כלומר מדת הבטחון של "כל מה שה' עושה לטובה" אפי' כשאיננו מבינים, אנו יודעים שלכל יש סיבה והקב"ה משגיח על הכל, אבל איננו מרגישים זאת וזה מחשבה שמאוד רחוקה מאיתנו, אומנם כל אחד יכול לצטט את זה אבל האם הוא באמת מרגיש כך? הוא מרגיש שה' משגיח עלינו ועושה הכל לטובה?
איך אפשר לשפר את זה? איך מרוממים את מדת הבטחון?
הדברים מאוד קשורים למה שנאמר אבל מכיוון קצת שונה...
אנחנו נמצאים בדור שיש בו המון אירועים, ובמבט ראשון לא תמיד הדברים מסתדרים עם איך שהיינו רוצים שהדברים יקרו ולפעמים זה נראה סותר את רצון ה'...
מדוע דוקא בגאולה יש חילונים? ומדוע היתה גלות כה ארוכה? ולמה הקב"ה לא פשוט גואל אותנו וזהו? אלו שאלות שאנו חייבים לברר אותם.
הרב קוק הלך ובירר והעמיק הרבה להבין את תהליכי הדור שלנו , הגלות והגאולה, והבנה איך הכל מסובב מהשגחה של הקב"ה להבאת הגאולה האמיתית והשלמה... כשאדם לומד ומעמיק ומבין איך כל מה שקורה מסביבו הכל זה אכן יד ה' והוא באמת רואה איך הדברים מסתדרים ואיך זה כלל לא סותר את רצון ה' ... אז הולכת ונבנית אצלו מדת הבטחון שה' משגיח עלינו בכל עת ולא להתייאש ממה שנראה סותר את רצונו. אפילו כשהוא לא מבין את מה שקורה ספיציפית בתהליך הזה (וגם על ההתנתקות נכתבו דברים) הוא כבר מרגיש את מדת הביטחון בה', איך שה' מסובב את הדברים וע"י התחושה האמיתית הזו הוא מקבל כח לפעול , מתוך בטחון שיש למעשיו פירות, שיש לו ביטחון בכך שה' לא עזב אותנו וכשאני פועלים אנו בודאי מקרבים את הגאולה.
גם את בירורים של הנקודות האלו יש צורך לעשות ע"י קריאה בספרים ושאלות ורבנים , גם כאן נכתבו הרבה ספרים על דור הגאולה ויש לנו חובה ללמוד את הדברים ולחזק את מדת הבטחון.
סוף דבר: לדעתי שורש הבעייה היא ההבנה וההעמקה במשמעות הדברים... בין אם זה משמעות החיים , התורה, ארץ ישראל, והתהליכים שקורים בימינו.. זהו הנושא העיקרי בו יש לעסוק בשביל להתחיל ולהתרומם להבנה יותר גדולה.
עלייך לדעת, העצבות שלך לא מראה על רמה רוחנית יותר קטנה אל הפוך, יש לך תביעה מעצמך להבנה יותר עמוקה והסתכלות יותר גבוהה, את לא מסתפקת בדברים כפי שהם עכשיו, הנפש שלך מחפשת הרבה יותר מזה...
בעזרת ה' בזכות הנפילה הזו תעלי מעלה מעלה וכמו שמורי ורבי (הרב דרוקמן) תמיד אומר "אם נפלתי קמתי" = לולא שנפלתי לא קמתי, והנפילות אמורות לעלות אותנו לרמה יותר גבוהה...
יש לך כוחות אדירים ועלייך רק לגלות אותם, אני מאמין באמונה שלמה שתצליחי להוציא אותם לפועל,
תמיד שמח להשיב,
אבי
aviwolfson@walla.com

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!