שאלה
שלום לכבוד הרב.
יש לי מקרר שהחלטתי לתיתו במתנה ולא למכרו.
פנה אלי ערבי העובד בסביבתנו וביקש כי אתננו לו מכיוון שיש לו שישה ילדים ואין לו מקרר.
האם לתת לו או להעדיף למסור ליהודי?
מה שנראה. לי הוא כי אם אתן לו יהיה בכך משום קידוש השם.ובוודאי יראה כי אנו רחומים ולא כמוהם.
אני לכשלעצמי נכמרו רחמי עליו ואיני יודע כיצד לנהוג.
תשובה
בס"ד
חכמינו אומרים כי "מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום". אך יש איסור "לא תחונם" – לא לתת להם מתנת חינם.
הרבה ערבים שקיבלו בצפת ובחברון אלפי טובות קטנות וגדולות מיהודי העיר – טבחו במטיבהם באכזריות נוראה בפרעות שהיו בתרפ"ט. במיוחד בבית החולים "בית הדסה" שהיה בעיר חברון ושם ריפאו את כל עניי העיר הערביים חינם אין כסף – שם היה הטבח הכי גדול.
אל תתן לרחמים הללו להשתלט עליך. הרבה יותר טוב לתת את המקרר למישהו יהודי שיש לו גם ששה ילדים ואין לו מה לאכול והוא רעב.
ומה שאמרו "מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום" פירשו שאם אתה מחלק צדקה לשורה של אנשים ואחד מהם הוא נכרי – אם לא תתן לו הוא יראה שליהודי נתת ולו לא נתת – יהיה מזה אחר כך "כעס ומלחמה" ולא "דרכי שלום" לכן תן לו גם כן. אבל אם אתה נותן מקרר אחד למישהו אחד. "וחי אחיך עימך".
תשובה זו היא נכונה גם לכל אלה שאוספים כספים ומצרכים ומחלקים לערביי עזה. "ליבי ליבי על חלליהם" כבר נהרגו כמה וכמה מחלקים כאלו מכדורי מרצחים, ולא שמו על ליבם כלל שיהודים רחומים אלו באו לעזור להם ויצאו על אלונקה.
וליהודים אלו אני אומר – יותר טוב שתחלקו את מה שאספתם בשדרות ואופקים ולא בעזה וחאן יונס.
ואם יאמר אדם לך אדם: "אתן גם להם וגם להם" דע לך אחי שזה שקר נורא. המציאות היא שהאנשים הנותנים לאויביהם – לא נותנים לאחיהם.
בדוק ותמצא שכך הוא.