לשתות במהלך הסעודה .

ב"ה



ברכה ושלום.



אני מעתיק לך את דברי הרמב"ם הלכות דעות פרק ד

הלכה א
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים, ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא, ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד.

הלכה ב
[לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו, ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין, וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון,]
ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו, לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום, או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע אחר, כללו של דבר יענה גופו וייגע כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל, ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל.




ספר אורחות צדיקים שער האהבה ד"ה לכן צריך

לכן צריך לתקן כל עניניו לעבודת הבורא, יתברך. אם ימלא כריסו - אז יכבד בגופו, ואם ימעט מזונו - אז יחלש. וזה טוב לך, אשר תמעיט במיני הלפתן, ותסמוך על לפתן אחד בעוד שתוכל, ויהיה די לך ממנו מעט כפי מה שתוכל, והתכוין בו להגיע הלחם אל בטנך ולא להתענג. והרגל נפשך קצת העתים מבלי לפתן, כדי להנהיג טבעך, עד שיקל עליך בעת הימנעו. ואם תוכל, תעזוב הלפתן אשר יש בו יגיעה וטורח. ושים אכילתך ביום קלה מאכילתך בלילה. והתנהג לאכול פעמים ביום, כדי שתהא תנועת איבריך קלה ביום, ומתוך כך יקלו עליך עניני תורתך. והתנהג לשתות מים, אלא אם כן תהיה כוונתך בשתיית היין לתועלת גופך או להעביר הדאגה, והיזהר מאד מהרבות ממנו, כי הוא מרוה ומרחיק התורה.




עוד אומר לך כי על פי תורת הטבעונות כפי ששמעתי מאמי שתחיה אסור לשתות באמצע האוכל כלל אלא חייבים לחכות מעט זמן שהאוכל יתעכל כשעה או שעתיים ואז אפשר לשתות.





בתאבון,ולרוויה,






עוזיאל


.