לשמור שבת

שלום
אכן חבל שאיגודי הספורט נותנים את ידם למציאות המפלה הזו אבל כיוון שזו המציאות אתה צריך לוותר על החלום הנוכחי ובעזרת ה' ייפתחו לפניך אופקים וחלומות חדשים ואולי גם טובים יותר עבורך. לענ"ד אין טעם לחפש הקלות הלכתיות כגון ללכת למגרשים ברגל וכו' מפני שעצם המשחקים בשבת כרוכים בחילול שבת המוני של הצוות המקצועי והמאבטחים והקהל הרב שמגיע ברכבים ויש בזה חילול ה'

ולהלן הרחבה בנושא מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א "נצטווינו בתורה להישמר מעשיית מלאכה ביום השבת, ומהותה של מלאכה שהיא יוצרת דבר חדש בעולם, כדוגמת המלאכות שעשו לצורך הקמת המשכן (עיין לעיל ט, א). והוסיפו חכמים סייגים כדי שלא יעשה אדם דבר שמתוכו הוא עלול לעבור על אחת מן המלאכות (לעיל ט, ג-ד). בנוסף לכך נצטווינו בתורה לשבות ביום השבת, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". והכוונה שבנוסף לכך שצריך להיזהר מעשיית מלאכה גמורה, צריך לנוח בשבת מטורח ועמל, שלא יפתח חנות, ולא יעסוק בהובלת משאות לקראת מלאכת ימי החול. ואף שהעושה כן אינו עובר על אחת מל"ט המלאכות, מכל מקום הוא מבטל את מנוחת השבת (רמב"ן ויקרא כג, כד; ועיין רמב"ם כא, א, ).
בנוסף לכך למדנו בנביא שצריך לשמור על צביונו של יום השבת כיום מכובד ומקודש, שאין עוסקים בו בדברי חול, והעושה כן זוכה לשכר גדול. שנאמר (ישעיהו נח, יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". ודייקו חכמים בדברי הנביא ולמדו מהם מצוות רבות, ומעמדן של מצוות אלו גבוה מתקנות חכמים, הואיל ויסודם בדברי הנביאים, ועל כן הם נקראים דברי קבלה.

אסור לילדים לשחק כדורגל וכדורסל בשבת, מפני שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול ויש להם חוקים וסדרים משלהם, והם אסורים משום 'עובדין דחול', ועוד שלפעמים כרוכים במשחקים אלו איסורים נוספים, כמו הכנת המגרש, נסיעות למשחקים, רישום, מקח וממכר. וכן אסור לצפות באנשים שמשחקים כדורגל או כדרוסל בשבת משום 'עובדין דחול'. ואסור לשחק בכדורים אלו אפילו בתוך הבית או בחצר פרטית משום שהם מוקצה ומשום 'עובדין דחול'. וכן אסור לשחק טניס, שאף הוא משחק של גדולים שנעשה בעסק גדוליש אוסרים משחק בכדורגל וכדורסל משום החשש שמא יבוא ליישר את הקרקע, וכעין מה שכתב בשו"ע שלח, ה; מ"ב שח, קנח. ויש אוסרים מחשש שמא יבוא לתקן את הכדור או לנפח אותו . ובכל אופן מוסכם על כלל הרבנים שאסור לשחק בכדורגל וכדורסל בשבת, והנראה שעיקר האיסור משום 'עובדין דחול', זה טעם איסור רכיבה על אופניים. ואל יהא איסור זה קל בעינינו, שיסודו מהתורה, וכפי שביאר הרמב"ן (ויקרא כג, כד), שכל טורח ועמל שמפר את המנוחה והשביתה אסור מהתורה, שזהו הציווי לשבות. וכן מבואר בישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". אמרו חכמים (שבת קיג, א): "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... וְדַבֵּר דָּבָר - שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול".
וכיוון שמשחקי הכדורגל והכדורסל נעשים מתוך עסק גדול, ויש להם כללים וחוקים, ואנשים רבים טרודים בזה ואף מתפרנסים מזה, כל עניינו 'עובדין דחול'. ומה שהקילו לנערים לרוץ להנאתם, הכוונה להנאה חופשית בלא מסגרת ממוסדת של משחק.

כתב הרמב"ן (ויקרא כג, כד) שיכול היה אדם לטרוח כל היום בסידור ביתו מסחרו בלא לעבור על ל"ט מלאכות, לפיכך צוותה התורה לשבות ולנוח, ואם כן כל הטרחות שמשביתות את המנוחה אסורות מהתורה. ובמנחת חינוך (רצז) ביאר שיסוד המצווה לשבות מהתורה, והכתוב מסר לחכמים לקבוע איזהו הטורח והעמל, ובמה יהיה האיסור בדיוק. ועל פי זה מובנים דברי הנביא ישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". אמרו חכמים (שבת קיג, א): "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... וְדַבֵּר דָּבָר - שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". ואפשר לומר עפ"י זה כלל, כל מה גורם לכך שהשבת תראה כחול אסור. שכן דרכיך וחפציך ודיבורך כוללים הכל. וזה היסוד לכל איסור 'עובדין דחול'. ועל פי דברי הרמב"ן הללו, אסרו החתם סופר או"ח צז, לנסוע ברכבת בשבת, מפני שאין בזה מנוחה. וכעין זה אמרו בתוספתא שבת (טז, כב במהדורת ליברמן): "אין רצין בשבת כדי להתעמל, אבל מטייל כדרכו ואינו חושש ואפילו כל היום כולו". וכן פירש רש"י קמז, א, שאין מתעמלים כי הוא עובדין דחול. וכ"כ רי"ד, תוספות יו"ט, ומ"ב שכז, ז. וכ"כ בשו"ת חמדת צבי א, כב, לאסור את הריצה במשחקי כדור משום הילוך של חול ועובדין דחול ומרן הרב קוק באורח משפט קנב כתב: "בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים (את השבת והיו"ט)... כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים... והראשונים (שהתירו לשחק בכדור) לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם" והזכיר שם מדברי היש"ש, שכתב שהמתירים לשחק בכדור (רמ"א), לא התירו אלא לילדים "ולא לעשותו מנהג ביו"ט לגדולים להפקיע על ידי זה קדושת יום טוב והרגשתו הרוחנית העליונה. איך שיהיה על שחוק כדור הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו ח"ו לא בשבל וגם לא ביו"ט". ונראה שלא כתב זאת רק על קבוצות מסודרות, אלא על כל המשחקים בכדורגל.
ואמנם יש שממעטים להשתמש בטענת 'עובדין דחול', ורצו לאסור את המשחק בכדור מטעמים צדדיים. יש אומרים שהאיסור משום שמא ישווה גומות, ואיסור זה קיים גם במגרש מרוצף אספלט או בטון (שש"כ טז, ו). ויש שרצו לגזור על המשחק בכדור שמא יבוא לנפח אותו או לתקן אותו אם יהיה בו חור (קצות השלחן קי, חמדת צבי א, כב). ויש אומרים שאין לחוש לזה, מפני שהניפוח אינו תיקון כלי (מנח"ש א יא. שש"כ טז,ז), ויש אומרים שאין לחשוש שהכדור יתקלקל כי אינו שכיח (שאלי ציון סי' יא). וי"א שהאיסור משום חשש הוצאה כמובא בתוספתא שבת יא ז: "הזורק בכותל למעלה מי' טפחים והלכה וישבה בבור שהוא ד' על ד' הרי זה חייב ... כגון אלו שמשחקין בכדור ברשות הרבים ויצאה כדור מתחת ידו של אחד מהם חוץ לד"א חייב". וכן ביאר הגר"א בסי' שח לגבי טור שמעון שעברו על מלאכת הוצאה במשחק הכדור. וכ"כ בתורת השבת (שח, מה) ובמילואים דאורח משפט קנב ובשו"ת מבשר טוב (ח"א או"ח סי' יט).
ובמשחקים מאורגנים לכל הדעות אסור להשתתף, בגלל כל האיסורים הכרוכים בקיומם, וכפי שכתב באורח משפט קנב, ושו"ת שאלי ציון סי' יא, וכ"כ בשש"כ טז, ט.

בתלמוד הירושלמי תענית ד, ה: "טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא (היו מוציאים שלוש מאות מידות פתיתי לחם כל ערב שבת לעניים - קרבן העדה. או היו קונים שלוש מאות חביות מיני מרקחת לכבוד שבת - פני משה) ולמה חרב? יש אומר מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקין בכדור". פירש הרוקח (סי' נה): "ובטלים מן התורה". ומשמע משבולי הלקט קכא, שהאיסור לשחק בכדור משום מוקצה, ואולי העוון היה מצירוף איסור מוקצה וביטול תורה. ויש אומרים שעוונם היה טלטול הכדור ברשות הרבים (גר"א לסי' שח, מה).
בהצלחה
אייל משה