לשחק כדורגל עם ספר תורה???

למדריכה שלום רב,
קודם כל אולי כדאי לנסות (רק אם זה אפשרי) לשבת עם החניכה ולהגיע איתה למודעות שכשהיא מדברת עם בן היא בעצם נמשכת לדבר גם מעצם היותו בן ולא רק מתוכן שיחתו, ההדחקה הזו שהיא מאוד נפוצה (יותר אצל בנות) של חיפוש ה"הכשר" לקשר, כדאי לנסות ולשבור אותה, אם החניכה תכיר בכך יותר יהיה קל להסביר לה את הבעיתיות בקשר זה.

כדאי לעיין בספרים כמו "כותנות אור", "הנגלה שבנסתר" חוברת שהוציאו סניף ת"א - זה מה שאני מכיר.

אני הייתי רוצה לעמוד על הנקודה העיקרית אולי בקשר בין בן לבת בגיל הזה:
בשביל להבין את גודל הבעייתיות בקשר בין בן לבת בגיל הזה כדאי לצאת מתוך הסתכלות של – למה קשר בין בן לבת נועד... נישואין וממילא מתי הוא לא נכון, כלומר עלינו להבין [שקשר בין בן לבת במהותו הוא דבר עצום וענקי] מההבנה שבקשר האמיתי (נישואין) יש פה חיבור של שני נשמות עצומות שהופכות להיות אישיות אחת, הופעה אחת של הקב"ה, ההבנה שיש פה בית שנוצר לתרום ולעשות לעם ישראל, ההבנה שיש פה קשר שמגדל משפחה וחיים של יצירה ועשייה משותפת וכו'.
הקשר בין איש לאשה - טמון בו המון הוא חיים של יצירה של קדושה [ואחד מהדברים העצומים ביותר והקדושים ביותר בעולם], אם אנחנו מבינים את זה – כמה הקשר הזה גדול המסקנה היא ברורה:
אכתוב משל: אני הולך ברחוב, ורואה את חברי משחק כדורגל עם [ספר תורה] בתור הכדור. אני צועק עליו - מה אתה עושה, הוא אומר לי "מה הבעיה?" אני אומר לו זה ספר תורה זה דבר קדוש – זה לא משחק, זה נועד לדברים גדולים ועצומים.
הנמשל ברור - אם אנו מבינים מהו גודלו של הקשר בין איש לאשה עלינו להבין ש[אסור לנו להקטין אותו] בשום פנים ואופן, בצורה זו אנו מורידים מערכו ולכן עלינו לשמור עליו בחרדת קודש ליום שבו אכן נהיה מוכנים לממש את הדבר העצום הזה רק בצורתו האמיתית – נשואין (הרי ברור שגם המשיכה העצומה בגיל הזה נובעת מכמה שהדבר הוא גדול). כל הבעיות בעולם החילוני של היום עד למצב הנוראי ביותר של קשר גופני רגעי של "השתמש וזרוק" נובע מהתפיסה הקטנה של קשר בין בן לבת – כאילו זה צעצוע או סתם להנאה ולכיף – מרגע שאתה מתיר תפיסה כזו גם אם הקשר איננו נמוך כמו בעולם החילוני – בעצם התרנו את הירידה עד למטה – כי תפיסתינו תפיסתם... לשאלת חניכתך שהיא מתחזקת באמונה מהנושא ניתן עוד משל:

אני הולך ורואה את חברי נכנס להר הבית ומתפלל מנחה במקום "קודש הקודשים" – כשהוא יוצא אני צועק עליו – מה אתה עושה? הוא עונה לי – "כשאני מתפלל שם אני מצליח להתכוון כמו שלא התפללתי מעולם" ובכל זאת אני אומר לו – זה אסור.... מדוע? – מכיוון שקודש הקודשים הוא דבר כל כך קדוש ועליון שאפילו – לתפילת המנחה שלך – להיכנס אליו זה זלזול –רק הכהן הגדול ביום הכיפורים ... וכו' – אם אנו מבינים מה זה קשר אמיתי בין בן לבת – אנו מבינים שבשום אופן לא שייך להתעסק בו כשזה איננו באופיו האמיתי מחשש שנוריד וננמיך את הקשר לדבר קטן... אם זה היה החיים שלנו לעולם לא היינו הולכים על שפת התהום – גם פה עלינו להבין כמה הדבר גדול ולשים את הגבולות שחז"ל קבעו לנו (ולא סתם קבעו גדרים אלו – רק מההסתכלות באמת כמה הדבר עצןם וצריך שמירה) ... (אגב ניתן להסתכל קצת בספרים להכנה לנישואין כדי להבין את הגודל שבקשר בין איש לאשה – כמובן רק מה שמדבר על מהות הקשר)
עלייך להדגיש לחניכתך עוד נקודה חשובה:
לפעמים חושבים שלפי היהדות אנו מפסידים דברים בקשר, ומי שאינו שומר מצוות יותר נהנה... אבל ההיפך הוא הנכון – [אלו שאינם שומרים מצוות מפסידים את הקשר העצום הנפלא והאדיר שיש למי שניגש לנושא מתוך אמונה והסתכלות נכונה] – את מה שיש לנו בקשר, להם בחיים לא יהיה (אלא אם כן ישנו את תפיסתם).

נקודה נוספת:
צריך לדעת שקשר אמיתי בין איש לאשה הוא חיבור בין שתי נשמות, ובין שתי נפשות – משהו עמוק ביותר... חיבור זה נוצר רק על ידי דרך התורה – קידושין! למרות מה שנדמה לחניכתך – כל הקשר שיש לה עם הבחור הוא חיצוני= קשר של משיכה, דיבור, רגש, אבל לא חיבור פנימי... על כן הסכנה בקשר כזה היא גדולה כשקשר הוא רק חיצוני הוא מתבסס רק על החיצוני כי לולא זה – אין קשר ולכן נגרם פעמים רבות שקשר של חבר וחברה מגיע ל"איסור נגיעה" זאת מכיוון שזה כל מה שיש בקשר (בעוד שאצל איש ואשה, הקשר הגופני רק מבטא את מה שקיים בפנים – חיבור פנימי) קשר כזה מזיק מהרבה בחינות על הנפש והנשמה שהן מחפשות דברים פנימיים – נשמה תאומה ומקבלות רק את הצד החיצוני בקשר וע"כ יש להפסיקו לפני שיפגע...

נסי לעכל את הדברים למילים שלך ולהעביר אותם לחניכתך. אני מקווה שעזרתי ואם יש שאלות נוספות אשמח לענות.

אבי
aviwolfson@walla.com