שאלה
שלום וברכה.
אני נערה בת 18.לפני כשנתיים הוטרדתי מימנית ע''י אדם בעל חזות חרדית.לאחר שגיליתי במקרה שבנות קטנות ממני הוטרדו ע''י אותו האדם הגשתי נגדו תלונה וגיליתי כי לא הייתי היחידה..הוא הספיק להטריד לפני מספר לא מבוטל של בנות.לפי מיטב ידיעתי האדם שהה בכלא אך איני בטוחה.לאחר כמה חודשים גיליתי כי האיש עבר לגור ברחוב הסמוך לזה שלי ונוצר מצב שהייתי רואה אותו בתדירות גבוהה(מיותר לציין שכל המצוקה הנפשית שעמלתי רבות לשקם צפה ועלתה..)בזמן האחרון כל פעם שראה אותי כאילו זיהה אותי,הסתכל במבט חודר ואני לא רציתי לפרש בצורה חמורה,אמרתי לעצמי שאני סתם חושדת..רציתי להזהיר את המשפחות שגרות לידו אבל חשבתי שאין לי זכות,שאולי הוא חזר בתשובה ואני סתם אהרוס לו את החיים..לו ולמשפחתו. לפני כמה זמן התחלתי לשמוע מבנות על אותו האדם כל מיני סיפורים..לא ברמת ההטרדה שאני עברתי אבל בהחלט הטרדה מילולית.השאלה שלי היא כזאת:האם אני יכולה ואולי בכלל זו חובתי להפיץ את הדברים?(עליי לציין שבבנין שהוא גר יש המון בנות בכל מיני גילאים ובכלל,ברחוב..) האם זה יקרא לשון הרע?
תודה מראש ויישר כח על עבודת הקודש.
תשובה
שלום וברכה
אם יש לך חשש סביר שיש בעיה – אין מדובר בהיתר אלא בחובה שלך להפיץ את הדברים.
החובה היא מצד "לא תעמוד על דם רעך".
אמנם, קיימת הסכנה שהוא השתקם ואת פוגעת בו, אולם יש לשקלל סכנה זו הן בסכנה שזה לא קרה ובנות אחרות עלולות להיפגע, והן בעובדה כי בסופו של דבר האחריות כלפי בנות שלא עשו עוול גדולה יותר מאשר כלפי אדם שעשה עוול.
על כן, הדבר הנכון ביותר הוא לפקוח את העיניים ואת האוזניים, ואם אכן מתחילים כל מיני סיפורים – לחפש מנהיג מקומי (רב, יו"ר ועד וכדו') ולדבר אתו על כך.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם