שאלה
שלום לרב ניראה לי דיברתי איתך אבל בכול אופן אני צריך ליכתוב לך שוב בעבר בסביבות הגיל 11 או 12 אני ואיזה חבר שהיום אני לא בקשר איתו ביכלל עשינו דברים מיניים ונגענו אחד לשני במקומות המוצנעים ואני מיצטער על כך נורא!!!!!
או שההיתי בגיל 14 וחבר שלי היה בגיל 16 מאז עברו שנתיים אני והוא נאפנו ביד ביחד וגם נגענו אחד לשני ואני מרגיש שזה ניגרר לזה מיתוך שיחה פרוצה שיתחלנו לדבר על דברים כאלה ואז מהגיל יצא הסקרנות הזואתי בקיצור אני לא מצליח לשחרר מיזה ממה שקרה אתמול ישבתי בסלון עים כולם ופיתאום אחרי שהראש שלי יתמלה במחשבות
הלכתי לשירותים והקאתי את נישמתי שם ממש היו לי בחילות והקאות ולחץ ולא הרגשתי טוב
ואבא שלי אמר לי מה קרה עד עכשו ההית בסדר ועבר לי בראש אולי חיצונית אניניראה בסדר אבל ביפנים אני לא ישתקמתי הרב מה אני יעשה אני לא מצליח ליסלוח לעצמי אני לא מצליח לשחררר ולעזוב את מה שיהה מה שקרה
אני מיצטער מעומק הלב אבל הפלשבקים חוזרים בימיוחד ביום שישי שבת בימקום ליהיות שמח אני עזוב ובמהלך השבוע אין לי למי ליפנות בבקשה תן לי עצות עזור לי
אז ההיתי ילד לא חשבתיי
תודה נער בן 16
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את ההתפרצות של המחשבות עוד ועוד. אולם אתה יכול ללכת בדרך הרבה יותר טובה, שתחזק אותך, ותקח אותך למקומות הרבה יותר טובים.
אתה בעצמך כתבת שהיית ילד. אתה בעצמך כתבת שאתה מצטער על כך. אתה בעצמך כתבת שאתה היום במקום אחר. לזה בדיוק קוראים – תשובה. אתה בדרך הנכונה, מצטער על מה שעשית בעבר, מודה על כך, ומתכוון להיות בעתיד הרבה יותר טוב. אלה חלקי התשובה שהרמב"ם פסק.
אז במקום כל פעם לתת למחשבות האלה להתפרץ, אתה יכול להגיד לעצמך בדיוק את ההפך: להגיד שב"ה אתה התקדמת, וחי היום חיים נכונים, ודווקא מוציא את העבר מתוך עצמך, ופונה אל האור שנמצא בעתיד.
זו הדרך היהודית הנכונה, ואני מציע לך ללכת בה.
אולי כדאי גם שתמצא משהו חיובי לעשות. אולי חברותא ללימוד תורה. אולי לעשות מעשה התנדבותי. זו דרך שתבנה אותך הרבה יותר.
כל טוב