לקרב רחוקים בצבא

בס"ד
לחייל היקר שלום רב!
כולי שמחה שיש בך רצון כ"כ חשוב כמו לקרב רחוקים לתורה ומצוות.
לענ"ד דבר ראשון בקירוב רחוקים לתורה ומצוות הוא הדוגמא האישית או יותר נכון אישיות שהיא דוגמא, כאשר אדם ´חילוני´ רואה אותך לא מוותר על תפילת ערבית גם אחרי אימון מטורף שאתה כולך עפוץ או כאשר אתה לא מוותר על נטילת ידיים והנחת תפילין גם בקור העז, כאשר אתה [לא] מוותר על העקרונות שלך ולא נותן לתרבות החילונית להשחית אותך חודרת לתוכו הערכה לאיש מלא תוכן ואמת בעל ערכים שבהם הוא דבק, הנשמה של כולנו צמאה לאמת.
במיוחד בצבא חשוב לגשת אל החייל כאח כי זה המצב שאמור להיות במחלקה, לא בצורה של כפיה חלילה אבל בצורה של הצעה מתוך אהבה וחבריות שיש בין אחים, לרוב אנשים הצמאים כבר מוצאים אותך לכן חשוב מאוד לתפוס אותם ובמיוחד להקשיב להם ולנסות לתת תשובות, אני בטוח ששמת לב לצימאון האדיר שיש כיום, וגם אם נתקלת בשאלה שקצת גדולה עליך על תחשוש אמור "נכון, אני לא יודע אבל אשתדל לברר בשבילך", אבל הכי חשוב זה השיח מתוך הקשבה אמיתית.
ואם יהיו חברים שיגיבו בשלילה לא נורא שום דבר לא עובד בכפיה.
אפשר גם לתלות משהו תורני בלוח המודעות. יכול להיות שבהתחלה יהיו כאלו שירימו גבה אבל בטוח תקבל גם הרבה חיזוקים ועם הזמן רק יעריכו אותך.
זכור - אתה בא בשם ה´!
אני גם ממליץ לך לשמור על קשר עם ת"ח שמכיר אותך ושיכול לעזור לך, כי יהיו הרבה מצבים שתצטרך עזרה ממנו.

והכי חשוב לא לשכוח להסתכל פנימה דרך כל הקליפות, בהרבה הרבה אהבה ואמונה!

מאו מאוד מקווה שעזרתי, אשמח לעזוא עוד עם תרצה במייל שלי:

roidublin@gmail.com
בהצלחה!
רועי