שאלה
שלום הרב,אני בת 19 ויש לי אחות בת 23 רווקה...מאוד קשה לי עם העובדה שהיא עדיין לא התחתנה ואני מאוד רוצה שהיא תתחתן בקרוב עם הבחור המיועד לה בעז"ה משמיים ומשורש נשמתה...
הבעיה שלי היא-שאני מאוד רוצה להתחיל לצאת לפגישות,ואני רוצה להתחתן אך קשה לי להתחיל לצאת כשאחותי הגדולה עדיין לא התחתנה...אני יודעת שכיום זה מותר וצריך רק לבקש את רשותה של האחות הגדולה במידה והקטנה רוצה להתחתן קודם, אך לי אפילו קשה מאוד בכלל להתחיל לצאת...למרות שאני מאוד רוצה להתחתן...הרגש לא נותן לי...
אני אחת כזאת שתמיד רוצה שיהיה טוב יותר לאחים שלי...וקשה לי לחשוב על זה שאני אתחיל לצאת כשאחותי עוד לא התחתנה..
אני יודעת שגם מבחינה שכלית זה לא טוב שבגלל אחותי אני נמנעת מלהתחיל לצאת,ושאי אפשר לדעת מאיפה יבוא לאחותי הבחור שמיועד לה..ושאולי בעקבות כך שאני אתחיל לצאת לפגישות אני אכיר מישהו שלדעתי מתאים לאחותי וכדומה...ואני יודעת שכל אחד והמזל שלו ואי אפשר לדעת או חס ושלום לדחות את המזל...בקיצור-מבחינה שכלית אני מבינה שאני צריכה כן להתחיל לצאת למרות שאחותי עדיין לא התחתנה...
אך מבחינה רגשית מאוד מאוד קשה לי! הרגש פשוט לא נותן לי להתחיל...אני לא מצליחה לחשוב בכלל שאני אתחיל לצאת ואחותי עוד לא נשואה...ואני עוד יותר לא יכולה לדמיין שאני אתחתן ואחותי עדיין לא..אני פשוט לא מצליחה לדמיין! זה יקשה עלי מאוד ואני כל הזמן אחשוב עליה... וכמו שהזכרתי קודם- אני אחת שמאוד מאוד דואגת תמיד שלאחים שלי יהיה טוב יותר ממני! בכל תחום!ולכן גם ככה ההרגשה שלי לגבי החתונה.. (אני יודעת שזה שאני אתחיל לצאת זה לא מחייב שאחרי חודש אני אתחתן או שאני אתחתן לפניה..אבל זה 50 50. יש סיכוי שכן..אני רק רוצה לנסות להעביר את ההרגשה ואת הקושי שלי דרך הכתב...) בעז"ה אני מקווה שאחותי תמצא בקרוב מאוד את הזיווג שמיועד לה ותקים איתו בית נאמן בית של תורה מצוות ומעשים טובים...
אבל אני מאוד אשמח לעצה ולתשובה מהרב שתתייחס לא רק מהיבט שכלי, אלא לנסות להבין את ההרגשה שלי ואת הקושי שלי...להתייחס לשאלה גם מהיבט רגשי וגם מהיבט שכלי...
תודה רבה!!!
תשובה
שלום
טוב את מבינה בשכל שזה אינו משנה.
הרגש הוא כלי חשוב שד' נתן לנו, וכמו כל כלי, הוא צריך להיות מיועד לשימוש המתאים לו.
הרגש (לעומת השכל) איננו 'מנהיג'. אין לו תכונות של מנהיג, אין לו אורך רוח של מנהיג. אבל הרגש הוא התגובה שלנו למציאות.
לכן תני לרגש מקום של כבוד בתוכך, לא כמי שמחליט עבורך אלא ככלי לעיכול התחושות.
השכל הוא מנהיג האדם, ולכן עלייך להשמע לעצותיו.
השכל מורה לך לצאת עכשיו, לאחר שאחותך מסכימה.
הרגש יכול לכאוב מעט, אפילו להתנגד וזה בסדר. אך לא להנהיג ולהחליט עבורך.
שבי עם עצמך או עם חברה, וחשבי ודברי על הנושא הזה.
תני לרגש לצאת, להופיע, להתרגש. אל תשתיקי את מחאתו אלא האיזיני לה בכבוד. לאחר שהוא נרגע, פני אל המלך והקשיבי לעצותיו.
שימרי על שיווי משקל בין הרגש כתכונה של תגובה, לבין השכל במכריע. לא אחד על חשבון השני, אלא בהשלמה.
לאט, בתבונה, בעדינות ובהצלחה.
שד' יהיה עם החלטתך.
כל טוב