שאלה
אני יודעת שזה נורא חשוב לכבד את ההורים, וגם שהם גידלו אותי והשקיעו בי,אבל עכשיו כשהתבגרתי אני יודעת שהדרך שלהם כל כך לא נכונה,יש להם טעויות גדולות בחינוך שלי והם מתנהגים לפעמים בצורה גרועה..
הם דתיים אבל בעבר הם היו חילוניים והיו להם חיים לא פשוטים וגם לא היה מי שילמד אותם איך מתנהגים..אבל עדין קשה לי איתם ואני כועסת עליהם ולא ממש מכבדת אותם.אז מה אני צריכה לעשות? לכבד אותם למרות הכל? להוכיח אותם? או לשתוק ולכעוס בשקט?...
תשובה
שלום לך.
את נוגעת בנקודה מאד חשובה, כיבוד הורים.
כפי שאת כותבת לכבד את ההורים זו מצווה חשובה מאד, בהלכות כיבוד אב ואם מבואר שגם במקרה וההורים פוגעים בילדיהם, עדיין מוטלת עליהם החובה לכבדם ולא לפגוע בכבודם. כל כך גדולה היא המצווה הזאת.
האם זה אומר שחייבת להיות הזדהות עם דרכם? ממש לא. יש לכל אדם זכות ואפשרות לחיות את חייו על פי דרכו שמתאימה לו, ואין זה קשור כלל לכבוד ההורים.
יחד עם זאת, כדאי לשאוף לא לשמור רק על כבודם אלא אף יותר מכך ליצור עימם קשר טוב ונעים.
איך עושים זאת? מנסים להביט בנקודות הטובות שיש בהם, ואני בטוח שיש רבות כאלו, ודרכם להתחיל לבנות את הקשר הטוב החם והנעים.
הרבה פעמים ניתן לבחון במבט כפול תופעה אחת. לדוגמא: חזרה בתשובה. את כותבת שזה מקשה עליהם ומצד שני זה סיבה גדולה להערכה אליהם, שהם עשו שינוי לא קל בחייהם. וכך וודאי יש עוד הרבה.
את יכולה לקחת את המצב שאת נמצאת בו ולראות אותו כהזדמנות איך את מתחזקת בכיבוד הוריך גם אם את לא מזדהה לגמרי עם דרכם.
דבר נוסף. הרבה פעמים אנחנו נוטים לשפוט בחומרה רבה את הורינו, ואומרים לעצמנו שאנחנו נתנהג אחרת ונחנך את ילדינו באופן שונה, וכשמתבגרים יש דברים שפתאום נראים אחרת ואנחנו מצליחים להבין חלק מהדברים שלא הצלחנו להבין בגיל צעיר.
בהצלחה רבה, ומקווה שתמצאי את הדרך בה גם תרגישי טוב, וגם תעמדי במצווה החשובה הזאת של כיבוד הורים.
שנה טובה ומתוקה.
חיים