לפעמים מרגישה לא רצויה בחברה

שלום לך יקרה!
ריגשת אותי מאוד עם הכנות והאומץ שלך לחשוף את רגשותייך בנושא שוודאי לא נעים לך לחשוב עליו.
את נשמעת לי משהי תותחית שהייתי שמחה להכיר!

הכי מדהים אותי שלא ביקשת להיות יותר "מקובלת" בחברה, ביקשת להרגיש את הדבר הבסיסי שכל אדם רוצה להרגיש- רצוי ואהוב. זה נשמע ממש קשה להרגיש שאנשים לא רוצים אותך בחברתם, אפילו קצת עצוב או כמו שאמרת- ריקנות כזאת.

אני לא מכירה את הסביבה שלך ואת האמת גם לא אותך. אני בטוחה שהנושא הזה הטריד אותך רבות וחשבת בכל מיני כיוונים איך לשנות את המצב, אני אנסה לתת לך כמה רעיונות שאולי יועילו, אבל באמת אין פתרונות קסם, צריך הרבה השקעה, סבלנות ולהתפלל, להתפלל לקב"ה שתרגישי טוב איפה שאת, שתשמחי איפה שאת.

ישנם כמה מישורים שחשוב לעבוד עליהם-
הראשון מול עצמך:
בטח את מכירה את האמרה המפורסמת של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך", כדי לאהוב מישהו אחר אתה צריך קודם כל לאהוב את עצמך, להכיר בכוחות ובתכונות הטובות של עצמך.
אני מציעה לך לעשות רשימה של התכונות הטובות שלך, של מעשים טובים שעשית לאחרונה, וכך יהיה לך יותר קל להסתכל על הדברים החיוביים שבך.
כשתאהבי את עצמך באמת ותערכי את עצמך באמת באמת, אנשים יעריכו אותך ויכבדו אותך, הם יראו שהגב שלך זקוף, "שיש לך מה למכור" שאת איכותית.

השני מול החברה:
כמו שאמרתי, אותם אני לא יכולה לשנות, אבל את יכולה להשפיע.
פעם שהייתי בכיתה י´ לימדה אותי חברה יקרה נכס לכל החיים, בכל יום להחמיא לחמישה אנשים שונים. אבל מחמאות אמיתיות מהלב, ולא כדי להחניף, אלא מתוך רצון לעשות טוב לאנשים אחרים. אם פעם מישהו החמיא לך את בוודאי זוכרת את התחושה: את מרגיש לרגע פרפר, כאילו לקחו ממך כמה קילוגרמים של היום האחרון וטוב לך על הלב.
זה טיפ שיש לו 2 מעלות גדולות ובוודאי עוד כמה.. דבר ראשון את מרגילה את העין שלך לראות טוב ולהביע אותו החוצה, ודבר שני את משמחת מישהו אחר וזה כשלעצמו יכול לשמח אותך, וגם עצם המחמאה קושרת את האדם השני בך, אם ירצה וגם אם לא.
זה לא חייב להיות מחמאות מפוצצות זה יכול להיות גם מחמאה על בגד מסוים, על מעשה מיוחד שמישהו עשה, מה שבא לך העיקר שיהיה אמיתי ומהלב. (אם זה קשה לך, אז את יכולה בהתחלה רק לכתוב לעצמך את מה שאת רואה, לאט לאט תנסי לומר את לאנשים סביבך.)

ועוד טיפ,
אמרת שאת משתדלת לעזור, מכל הלב אני מאמינה לך, ומעריצה אותך על זה!
הייתי רוצה שתפתחי עין לכל מאורע הכי קטן שצריך לפעול בו, לא רק במקרים שמבקשים עזרה, אלא לפתח מין מודעות חברתית כזו ורגישות שרואה איפה צריך עזרה: אם זה אישה שיורדת מהאוטובוס עם עגלה, ואם מישהו שמחפש משהו שנפל לו ועוד אלף דוגמאות יומיומיות.

ודבר אחרון,
תתפללי לה´ שתרגישי טוב איפה שאת, שתשמחי איפה שאת, שתמצאי את המקום שלך, שתצליחי להשפיע טוב סביבך ולהיות מושפעת טוב.

בעז"ה עם הרבה סבלנות, תפילה ועבודה תראי שינוי!
אני באמת מאמינה בך!
מעריכה מאוד,
תמר
Tomight100@gmail.com