שאלה
שלום,
זה אולי ישמע ממש כאילו אני איזה אדם נוראי.. שאין לי רגשות או לא יודעת מה... אבל בחודשים האחרונים.. ולא חודש חודשיים, אלא אולי אפילו חצי שנה בערך.. אני פשוט לא מצליחה להפסיק לשנוא את חניכות שלי! כמובן שלא את כולן... אבל חלקן! באמת, אני משתדלת כמה שיותר להרבות בעין טובה, להסתכל על הצד החיובי, לנסות להבין אותן... אבל יש כמה, שפשוט כל הזמן מאכזבות שוב ושוב!! לא משנה כמה אני אשקיע איתן בקשר אישי הן פשוט מחליטות להיות חוצפניות.. לפעמים אני פשוט בשוק מאיך שהן מדברות אליי.. ולא כי אני "מדריכה שלהן" אלא אפילו כסתם ילדה שהן מכירות.. לא ככה מדברים לאנשים!!! הצוות שלי ואני ניסינו כבר אינספור פעמים לעשות פעולות בעניין ושום דבר לא עוזר!
השבט שלי והסניף בכלל ממש בירידה! והחניכות לא נותנות לי ממש את המוטיבציה ששווה לי להשקיע בשבילהן..
סליחה אם המכתב הזה נשמע מתנשא, או חסר רגישות.. אבל באמת קשה לי ואני כותבת כי אני ממש לא רוצה לשנוא אף אחד! אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות..
תשובה
הקושי שאת מתארת מובן לגמרי, הרבה מדריכים ומדריכות עוברים אותו ועדיין תרשי לי לאחל לך:
ברוכה הבאה לעולם האמיתי של ההדרכה, רק לפני כן שאלה קטנה:.
מכירה את זה שאת רואה אמא שמכינה אוכל לילדה הקטנה שלה, טורחת הרבה ובסוף מגישה לה את האוכל ואז הילדה הקטנה, המעצבנת הזו, החוצפנית והמגעילה יורקת לה את האוכל בפנים ופולטת בבוז כזה:
פויה! לא אוצה! (הטעות במקור).
עכשיו, מה היית מציעה לאמא לעשות?
להביא לתינוקת שלה סטירה תוך כדי נימוק משכנע:
"תגידי איפה הבושה שלך איפה? מה זו הכפיות טובה הזו? אני מכינה לך אוכל, מכבסת, מחליפה לך חיתול, קמה בלילה וזה התודה רבה שלי?
את יורקת עליי? תתביישי לך!"
נשמע קצת הזוי? למה? כי אין לילדה הקטנה הזו מושג וברור שהיא לא עושה דווקא?
אז יופי, אותו הדבר את אמורה לחשוב (כמובן בצורה קצת אחרת, כי אחרי הכול זה לא שחניכים שלך לא מסוגלים לתפוס דברים בסיסיים) אבל זה אמור להיות הכיוון מחשבה שלך.
הם מתנהגים אלייך בצורה הזו כי הם לא רואים את העולם כמו שאת רואה אותם ומה שמובן מבחינתך ממש לא מובן מבחינתם
זו הסיבה שאת מדריכה, בוגרת ואמורה ללמד אותם כמה דברים והם החניכים שלך.
את פגועה ומתוסכלת וזה כואב לך כי את לוקחת את זה אישי ובטוחה שהם לא סופרים אותך.
אז קודם כל תביני שזה לא שיש להם משהו אישי נגדך אלא כנגד הדמות שלך כמדריכה ודבר שני ויותר חשוב:
זה לא שיש להם משהו כנגד המדריכה כמו שפשוט אין להם מושג.
כאילו מה נראה לך שהם קמים בבוקר, מחככים ידיהם בהנאה, מסתכלים על השמיים ואומרים לעצמם בלב:
"איזה שמיים יפים! כל כך בא לנו לעשות לה משהו רע...".
ממש כמו שאת עשית את המוות למורה נחמה כשהיית בכיתה א' (אלא אם היית כל כך טובה ולא עשית לה את המוות). אותו הדבר
אז תנשמי עמוק ותסבירי ללב שלך שזה לא אישי נגדך וזה לא אישי נגד אף אחד, הם פשוט לא יודעים והם עושים את זה לא מתוך רוע טהור אלא מתוך חוסר ידיעה והתפקיד שלך בתור מדריכה הוא לנסות ולעשות גשר וחיבור לעולם שלהם
איך? על ידי שיווק!
תשווקי את הפעולות שלך טוב, תעטפי את המסרים במושגים מהעולם שלהם ככה שהם באמת יבינו אותך ,תתאזרי בהמון סבלנות ותראי שזה עניין של זמן עד שתחזירי לעצמך את הכוחות נפש האבודים שלך ותגלי מחדש את הסיבה שבגללה נכנסת בכלל להדרכה הזו:
להדליק נשמות.
לגבי הסניף, דברו עם הקומונרית ותראו ביחד מה אפשר לעשות בשביל לעצור את הנפילה הזו, פשוט להציף דברים ולחשוב מה עושים.
בהצלחה
אבינועם
avinoam811@gmail.com