לפני אירוסין

שלום וברכה

ראשית, שיהיה לברכה. לכולם

בענייני קשר בין בחור ובחורה אין כללים. יש כאלה שפעלו כך ויש כאלה שפעלו כך, ואף אחד לא בחן ובדק מלבד בתחושות בטן מה היו התוצאות, ועד כמה דרך אחת טובה מהשניה.
לפיכך, קשה לומר.
וביסודו של דבר האפשרות היחידה היא להחליט לפי מיטב שיפוטכם, ולהתפלל לריבונו של עולם כי ישלח ברכה והצלחה במעשה ידיכם, ויהי נועם ד' עליכם.

מה שאני כותב הוא מה שנראה לי מניסיוני, אולם הדברים מבוססים יותר על התנסות אישית והיכרות שלי ופחות על מחקר מדעי:

א. חודשיים הוא זמן קצר. כאמור לעיל, לעתים כבר אחרי הפגישה הראשונה חשים שאפשר להתארס, ויש מקרים כאלה ומוצלחים מאוד (וכמובן גם אלה שהיה רע מאוד כך נהגו). ברם, אם חשים שיש צורך לבנות עוד ולהתקשר עוד – נכון יהיה להמתין מעט.
ב. בדרך כלל לא בריא למשוך קשר יותר מידי זמן. חוסר הבריאות מתחיל במהותו של קשר שמרחף עליו כל הזמן הספק ותחושת חוסר הבשלות, שעלולים להפוך למציאות של קבע ולא לאפשר החלטה מאוחר יותר כי כל הזמן יש תחושה של ספק, והוא ממשיך גם בקושי הנפשי להמשיך כך לזמן ארוך.
ג. אין פירושו של דבר שלא צריך להתחשב בנסיבות, אולם לאמתו של דבר – שום דבר מהותי לא ישתנה בעוד חצי שנה, ועל כן לא ברור מה השוני הגדול בין עוד כמה שבועות ובין עוד חצי שנה. אם תחליטו שכן יהיה לכם קשה במובן הטכני גם עתה וגם אז ומאושר במישור הנפשי.
ד. על כן, בדרך כלל העצה היא שאם מגיעים למסקנה שכן, ולאחר שנותנים קצת זמן לראות את חוסנה של המסקנה ואת טיב הקשר לאורך זמן מסוים, לא מתחילים לעשות חשבונות מיותרים, אלא הופכים את השאלה מ"האם" ל"איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר", וכך נרקם האמון הפנימי העמוק בין בני הזוג.

כל טוב והרבה שמחה