לפי היהדות? מה היהודים אמורים להיות?

שלום לך, גיל.
לספר ההלכה שחיבר ר' יוסף קארו, "שולחן ערוך", יש, כידוע, ארבעה חלקים. בעולם ההלכה, רגילים להשתמש בביטוי "החלק החמישי של השולחן ערוך". מהו אותו "חלק חמישי"? הוא איננו חלק שכתב ר' יוסף קארו, ונעלם ברבות השנים, אלא הוא הדבר החשוב שאותו צריך לרכוש כל פוסק הלכה: שכל ישר. שכן, על מנת לפסוק הלכה, צריך גם שכל ישר, ולא רק לדעת את השולחן ערוך על כל חלקיו.
יש לפעמים, שאדם חולה, והולכים להתייעץ עם פוסקי הלכה, איזה טיפול עדיף לתת לחולה, כי לפעמים יש טיפולים שונים, וכל אחד מהם בעייתי מהבחינה ההלכתית, וצריך לקבל הכרעה איזה טיפול יותר טוב מבחינה הלכתית, או אולי נגדיר זאת אחרת: איזה טיפול פחות בעייתי מבחינה הלכתית.
ולשאלתך: לדעת חלק מגדולי ישראל בדור ה"ראשונים", הקב"ה ציווה את עם ישראל לשלוט בארץ ישראל, על כל שטחה, "ולא נעזבנה ביד מי מהאומות".
בעשרות השנים האחרונות, זכינו ויש שלטון ישראלי על חלק מארץ ישראל. קבוצה של ערבים, תובעים שלטון שלהם על ארץ ישראל, וכדי לממש תביעתם זו יצאו למלחמה נגדנו במלחמת השחרור, ובמלחמת יום הכפורים, ובכל השנים- בפעילות טרור עקובה מדם.
אז מה עושים עכשיו, לפי ההלכה?
יש פוסקים שאומרים: שאלה כזו היא שאלה הלכתית לאומית, ויש לנהל מאבק, עיקש ככל שיידרש, גם אם ייגבה מאיתנו מחיר דמים, עד שנשיג את המטרה: שלטון ישראלי על כל שטח ארץ ישראל.
יש פוסקים שאומרים: מותר לנו לוותר היום על חלקים מארץ ישראל כדי לחסוך הקזת דם במלחמות שינהלו נגדנו במערכה זו.
ויש עוד הרבה פוסקים, בקשת רחבה של דעות בעניין.
אז מה "באמת" ההלכה? כמו בית הלל? כמו בית שמאי? בימי הלל ושמאי, התכנסו החכמים, וקיימו הצבעה דמוקרטית לפסיקת ההלכה כך או כך. היום- אין גוף כזה שמקבל הכרעות הלכתיות בהצבעה דמוקרטית כמו אז, ויש מבוכה...