שאלה
שלום רב,
ניגש לעניין, אני בחור בעל תשובה , לומד בתיכון חילוני
כרגע מתחיל את כיתה יא'. שנה חשובה גדושה בבגרויות.
התכלית שלי . זה פשוט ללמוד על מנת שיהיו לי כלים לרכוש מקצוע טוב אח''כ. ואח''כ יש לי את כל הזמן שבעולם , ללכת לישיבה. להתעלות רוחנית. עכשיו, חבר שלי, מבוקר ועד ערב, רושם בלי בתוכנת מסרים במחשב, שאני צריך ''להקריב את עצמי, לברוח מהבית ספר הזה מהר ככל האפשר, לברוח מהבית לישיבה'' .. ''אני פוגם בעיניים, יש פריצות גדולה בבית הספר'' ... וכו' וכו' . הכוונות שלא אכן טובות. אבל לפעמים, הקב''ה יוצר בשבילנו את המציאות. ולא אנחנו יוצרים את המציאות. אני לא בחרתי לחיות בסביבה חילונית, בהתאם לכלים שקיבלתי מהשם יתברך, גם קיבלתי את הסביבה בא אני יגור, דברים שהם אינם פרי בחירה.
אני חונכתי, בבית מסורתי, שכרגע לאחר שנה של חזרה בתשובה גם חינוך דתי. אבל בעיקרון, חונכתי שלאדם חייב להיות מקצוע. והיום, הדרישות גבוהות מאד, ובגרות זה המינימום של המנימום. עדיף להשקיע שנתיים בסה''כ. ואז יהיה לי את כל הזמן שבעולם. להיבנות רוחנית. ללכת לישיבה. אבל הוא חושש שאני ישטף אחרי ים התאוות בחוץ. שאני יתור אחרי נשים. שאני יתייאש ח''ו . שאני יגרר אחרי חבריי. שעד היום כל החברים שלי , רק פירגנו לי ואמרו לי ''גם אני ממשפחה דתית, כל הכבוד אני אוהב אנשים על רמה'' , ''ישר כוח על לקיחת האחריות'' ממש פירגונים והכל. ואני במקביל מתחזק, והולך לשיעורי תורה והכל!. והוא חיי בהשקפה, שכל עוד אני בבית ספר חילוני אין לי סיכוי. זה פשוט מגנט לסיטרא אחרא!, אבל אם אני מקשיב לעצתו ובורח, אני פשוט הורס את המשפחה שלי. ההורים שלי יזמינו משטרה, יחפשו אותי ימים ולילות, רק לחשוב על הצער שיגרם להורים שלי ולמשפחה. זה גדול כי אני מאד חשוב להם. אני הבכור. ובסוף שאני יגלה שאני בישיבה. רק ירתיח אותם. למה לא אמרתי. והם יוציאו אותי משם מהאוזן. ויצא שסתם הרסתי. הם לא מוכנים שאני ילך לישיבה אפילו משלבת בתוכה לימודי בגרות. אפילו. תסיים 12 שנות לימוד אח''כ תלך לישיבה.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא.
השאלה היא כמובן לא פשוטה כלל ועיקר.
קשה לי גם לומר דברים ברורים, בשל העובדה שאני לא מכיר אותך באופן אישי, וגם לא את סביבת המגורים שלך. ברם, אכתוב ברמה העקרונית, ואתה תשאב ממנה את הדברים אשר רלונטיים לך.
בדרך כלל, בסוג מצבים שאתה מתאר, כדאי יותר לעבוד בשני שלבים. בשלב הראשון הוא דווקא בתוך המקום בו אתה נמצא. יש כל כך הרבה אפשרויות גם להתקדם בלימודים ולהשיג בגרות טובה, וגם להתקדם רוחנית – לקבוע עתים לתפרה, להתפלל, לשמור את שמירת העיניים לא על ידי שינוי המסגרת הסביבתית אלא על ידי הכרעות פנימיות הנעשות בנפשך פנימה וכדו'. כל אלה מספקים לך הרבה מאוד אתגרים רוחניים, וניתן להתקדם בהם כל כך הרבה בלי להזדקק לעזוב את המקום שאתה נמצא בו. אם שם תהיה בשלמות – אז יהיה מקום לחשוב על עזיבת הכל.
לא זו בלבד, אלא העובדה שאתה נמצא בסביבה שהיא עקרונית תומכת – בין החברים ובין המשפחה – היא נכס עצום לתהליך שאתה עובר. לא קל לעבור תהליך של תשובה בבדידות ובניתוק, ובוודאי שלא קל לעבור אותו בשעה שאתה יודע שהרסת את האחדות המשפחתית ואת כל הטוב שאתה נמצא בו. על כן, בדרך כלל אני נוטה לומר שנקודת המוצא היא ללכת בדרך שאני מציע, ורק במצבים בהם מגיעים לכך שממש לא ניתן לעשות שום דבר בעולם בו את חי כעת – יש מקום לבחון לעזוב הכל.
כל טוב והרבה הצלחה