לסמוך על הגמרא

שלום רב,

א.לגבי פירוש אגדתות שבש"ס באופן כללי ישנן דעות חלוקות בין חכמי ישראל לאורך הדורות. ואכתוב לך את דעתו של הרמב"ם בדבר זה, מאחר והיא היותר מקובלת. הרמב"ם, בפירוש המשניות, ההקדמה לפרק חלק – הפרק העשירי, מחלק את לומדי האגדתות לשלוש קבוצות:
1. הקבוצה הראשונה, והיא רוב בני האדם, מבינים את האגדתות כפשטן ו"נעשו אצלם כל הנמנעות מחוייבי המציאות... עד כדי שאם תספרנו כפשטו להמון העם היו נדהמים בכך ואומרים היאך אפשר שיהא בעולם אדם שמדמה דברים אלו וחושב שהם נכונים". הרמב"ם מסכם – "והכת הזו המסכנה רחמנות על סכלותם".
2. הכת השנייה מסביר הרמב"ם – "גם הם רבים, והם אותם שראו דברי חכמים או שמעוהו והבינוהו כפשטו, וחשבו שאין כוונת חכמים בכך אלא משמעות פשטי הדברים. ולכן זלזלו בו וגינוהו... וחושבים שהם יותר נבונים מחז"ל... והם יותר סכלים מן הכת הראשונה ויותר פתיים, והם כת ארורה שהתפרצה כלפי אנשים רמי מעלה שכבר נודעה חכמתם אצל החכמים".
3. "והכת השלישית, והם חי ה´ מועטים מאד, והם האנשים שנתבררה אצלם גדולת החכמים וטוב תבונתם... ונתברר אצלם שיש בדבריהם פשט וסוד, ושכל מה שאמרו מדברים שהם בלתי אפשריים אין דבריהם בכך אלא על דרך החידה והמשל, וכך הוא דרך החכמים הגדולים."
כלומר, הרמב"ם מסביר לנו כי אין להתייחס לדברי חז"ל באגדתות כפשטן, אלא כמשלים הבאים להדגים רעיונות עמוקים. הנכונות המציאותית אינה משנה, אלא הסמל שהיא מסמלת. לעיון נוסף בעניין זה – ראה הקדמת הרמב"ם למורה נבוכים, וראה בהקדמת המהר"ל לבאר הגולה, ובאופן עמוק ונפלא בהקדמת הראי"ה קוק לספרו "עין איה".

ב. עליך לדעת כי חז"ל ידעו פחות מאיתנו בחכמת הטבע. הדבר פשוט ואינו זקוק לראיות. אין בכך כדי להוריד במשהו מענקיותם הרוחנית, המידותית, והשכלית. אין שום כפירה בהבנה כי חז"ל לא ידעו ולא הכירו בכוחו של החשמל, לא יכלו לבנות מחשב ולא נסעו במכוניות. על כן, אף אם חז"ל חשבו שהאדם חושב דרך הלב, ורצו להעביר בכך מסר מסוים – שכן הגמרא אינה ספר ביולוגיה, אלא ספר בעל מסרים – העובדה כי האדם לא חושב דרך הלב אלא דרך הראש אינה מעלה ואינה מורידה דבר, לא מאמיתותו של המסר ולא מעוצמתם של חז"ל.

ג. כעת לאגדתא הפרטית עליה מדובר. אינני מעוניין להסביר כאן את המסר שמאחורי האגדתא, ומה עומד ביסוד המחלוקת שתיארת. אתה מוזמן לעיין בספרים הרבים שנתחברו על אגדתות הש"ס, כגון פירוש המהר"ל לאגדתות הש"ס, ועוד.
החשוב ביותר הוא שתנסה להבין בעצמך מה אומרת האגדתא ומה היא מנסה להעביר. לא לחינם נכתבו דברי המוסר של חז"ל באופן זה, כך שכל אחד יוכל למצוא בהם את הרובד המתאים לו.

ד. נקודה נוספת לגבי אגדתא זו, שיכולה להיות נקודת מפתח להבנתה – האם אתה כל כך בטוח שהמחשבה "נמצאת במח"? אמנם נכון שהמדע בימינו התקדם מאד ב"ה וגילה שישנם זרמים חשמליים במח. אך האם למושג מופשט כמו ´מחשבה´ יש מקום פיזי הניתן לתיאור? האם הנשמה גם היא נמצאת לדעתך במקום מסוים בגוף?

ה. סופו של דבר, אין כאן שאלה כפרנית, ואין בעולם שאלה כפרנית. ישנו שואל כפרני, והוא שואל המניח נקודת הנחה כפרנית בבסיס השאלה, וממילא מגיע לתשובה כפרנית (ראה את דברי הרמב"ם שהבאתי בתחילה לגבי הכת השלישית, ועיין בדבריו בפנים להרחבה).

בברכת שלום וכל טוב
ברוך, צוות המשיבים
ישיבת הר עציון