שאלה
שלום וברכה,
אני ואשתי נשואים כ 4 שנים. בשנתיים הראשונות הייתה הולכת למקווה קבוע. אך בשנתיים האחרונות הפסיקה כמעט לגמרי. רק אחרי תחנונים של ממש והבטחות והתחייבות שלי לדברים אחרים, הצלחתי לשכנע אותה ללכת, אבל זה היה רק פעמים ספורות. היא באה מבית מסורתי-חילוני, ואני בא מבית דתי. חשוב לי מאוד עניין טהרת המשפחה, כמו כשרות שבת ותפילין. אבל לצערי אני לא מצליח למצוא פיתרון. שאלתי היא, האם בנסיבות העניין אפשר למצוא היתר, אפילו בדוחק (כי חיי הנישואין שלי תלוים בזה), שאני אלך לים ואביא משם מיים בכלי, ואמלא את האמבטיה, ואולי אז זה יחשב כמקווה? אם כן, האם אני אהיה חייב למלא את כל המים רק במי ים, או שאפשר לערבב? אני מוכן מידי חודש לעשות זאת, אז אולי היא תראה שאני התאמצתי, ושמצידה היא לא צריכה ללכת למקווה, אלא יכולה לטבול בבית, אולי אז היא תתרצה, ואחרי זמן מה אולי בעז"ה היא גם תלך למקווה. אני חיים יחד, אך בלי חיי אישות כלל כבר כמעט שנתיים. כמובן שחיי הנישואין שלנו לא תקינים בגלל זה. לכן, חשוב לי מאוד למצוא היתר, אפילו דחוק, כי האלטרנטיבה לצערי עלולה להיות גירושין.
אודה על תשובה לשאלתי.
תשובה
שלום לך
אכן מציאות מורכבת ולא בריאה .
הבאת מים מהים איננה פתרון כיוון שברגע שהמים נשאבים בכלי הם מפסיקים להיות מקווה. אך מעבר לזה ברור שיש לכם בעיה בתקשורת הזוגית ועדיף להתמודד ישירות עם הבעיה ולא לנסות "לעקוף" אותה באמצעי מלאכותי של הבאת מים, אם הימנעות של שנתיים לא גרמה לה להבין את חשיבות הדבר מבחינתך - כנראה שגם שאיבת המים לא תועיל. עליך להבהיר את חשיבות הדבר בשבילך באמצעות דיבורים פשוטים ולהתייעץ עם רב שמכיר אתכם
בהצלחה
אייל משה