למה פורים באדר ב?

שאלתך מעניינת וחשובה, ואנסה לעלות כפי הבנתי.

א. אמת. זמנו של פורים הוא החודש השנים-עשר. זהו החודש האחרון בשנה, ודווקא בחודש האחרון צריך לציין את פורים. על כן, כאשר מעברים את השנה, החודש האחרון הוא דווקא אדר ב, שהוא השלושה-עשר. כלומר, קביעת הפורים לחודש השנים-עשר איננה בשל החשיבות של חודש שנים-עשר דווקא, אלא בשל חשיבותו של חודש האחרון.
בעניין זה ראוי להוסיף את הזיקה שבין פורים לפסח, המתבטאת בארבעת הפרשיות הנאמרות מראש-חודש אדר עד לפסח.

ב.בהקשר זה אבקש לציין שתי משניות. האחת ממסכת עדויות בה נאמר: 'הם העידו שמעברין את השנה בכל אדר, שהיו אומרים עד הפורים'. (ז, ז) כלומר, לפנינו מחלוקת תנאים בשאלה זו בדיוק לפי ה'שהיו אומרים' אין לעבר את השנה לאר הפורים כדי למנוע בעייה של כפל 'פורימים'. ככל הנראה ההלכה התקבלה שלא כך, וכך מצויין במשנה במגילה (א, ד) 'קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה, קוראין אותה באדר השני'. ממנה באמת מהתמע כי הייתה סיטואציה של שני פורימים באותה שנה.
כך משתמע מסוגיית הגמרא שם, וכך אף פסק הרמב"ם.

על כן נראה כי באמת בתקופת העיבור על פי ראייה אכן נהגו לעיתים שני פורימים, אך לאחר שהוקבע העיבור על פי החשבון, בחרו החכמים לקבוע את פורים לאדר השני דווקא, כיוון שהוא עיקר הפורים (סעיף א), וכך אף נימק הרמב"ם את דינה של המשנה שיש לחזור ולקרא באדר השני - 'חוזרין וקוראין אותה בזמנה', משמע שזמנה הוא באמת באדר ב.

זה מה שהצלחתי להבין.

עקיבא
(המשיב אינו רב)