למה נועדה תחיית המתים?

שלום אודיה,
הרמח"ל כותב שהשכר לעולם הבא איננו לנשמה לבדה, שהרי גם הגוף עמל בעולם הזה, וגם לו מגיע. הפרידה של הגוף מהנשמה, בה הגוף מתבלה כאן בעפר, והנשמה נמצאת בעולם הנשמות, היא פרידה זמנית. היא לא העיקר. ומה העיקר?
שתשוב הנשמה אל הגוף, אך הואיל והרע שבעולם כבר יתבטל באותו זמן, תוכל הנשמה לזכך ולרומם את הגוף, שיהיה ראוי גם הוא להיות מואר באור ה'. וכשם שיש זיכוך לגוף של כל אחד ואחד כן יהיה זיכוך גדול לכל העולם כולו. כל המציאות תתעלה ותתרומם. מה שהוא רע לגמרי יתבטל ויעבור מן העולם ואז יהיה העולם כולו קודש לה'. "ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קודש לה'" [זכריה יד]. אז, בעילויים הגדולים הללו, יהיה העולם כולו ראוי ומותאם לאורו הגדול של עולם הבא, שיאיר וירומם אליו את כל העולם הזה, כל מה שנמצא ראוי ושייך לזוך ולטוהר של עולם הבא.
בנוגע לשאלה אם יש גלגול נשמות אז האם תשוב הנשמה לכל אותם גופות. זוהי שאלה מעניינת, גם אני שאלתי אותה, כשהייתי בישיבה תיכונית, את אחד הרבנים שלי שיש לו יד ורגל בחכמת הקבלה, והוא אמר לי שכל הגופות יקומו בתחיית המתים וכולם יוארו מאורה של הנשמה שהיתה בהם בעולם הזה. ואיך זה יכול להיות? – תשובה: הנשמה איננה מוגבלת כמו הגוף, היא רוחנית, היא יכולה להיות בכמה מקומות בו זמנית. אלא שיש בחינה מסויימת של הנשמה שתאיר בגוף אחד ובחינה אחרת שתאיר בגוף אחר.
מטבע הדברים, כוון שמדוברים בעניינים נסתרים, קשה להבינם. ומה שיכולתי לכתוב בעניין – כתבתי.
ברצוני להעיר רק נקודה אחת בעניין – צריכים אנו לנקוט כלל חשוב בידינו: כל מה שה' ברא ועשה הוא לטוב עבורנו, בוודאי תחיית המתים ועולם הבא. על כן, צריכים אנו לשים ביטחוננו בה' ולדעת שכל מה שיהיה שם הוא יהיה הדבר הנפלא ביותר שיכול היה להיות, ושלא יכולנו לצפות למשהו יותר ממנו, כי אין יותר ממנו. כשנחשוב בצורה הנכונה הזאת, גם אם חלק ממה שכתוב על מה שיהיה לעתיד לבא יראה לנו כאילו פוגע במשהו שאנו אוהבים, נחשוב על היסוד הזה וננטרל את התחושה הלא טובה.
בברכה רבה
ראובן, חברים מקשיבים.