שאלה
שלום...יש לי שאלה...איך אפשר להסביר את העובדה שבד"כ בחברה כשאר יש אנשים עם רמות דתיות שונות....חלק יותר דתיים וחלק פחות...אז תמיד האנשים שהם פחות דתיים יותר בולטים,מעניינים,מצחיקים...ואילו האנשים שפחות דתיים בד"כ רק מסתכלים עליהם,שקטים,בקושי מדברים...אני אישית לא רוצה להשתייך לקבוצה השקטה והמשעממת אני רוצה להשתייך למצחיקים והכיפיים..אז למה לי לרצות בכלל להיות יותר דתיה? ועוד סיבה...בכל בן שניתקלתי בו ודיברתי איתו על חתונה וכאלו הוא אמר שהוא מעדיף להתחתן עם מישהי דתיה אבל לא דוסית ...למה אם דוסים הם אנשים יותר טובים למה לא רוצים להתחתן איתם?ודבר שני-אומרים שלמי שהוא יותר דתי חיי הנישואין שלו יהיו יותר טובים ממי שלא..אבל גיליתי שזה לא ככה...אז באמת אני לא מבינה למה לרצות את זה??
תשובה
בעזה"י
שלום,
באופן כללי, אדם שבודק עצמו, שמשגיח על עצמו, שבוחן תמידית את דרכיו ומעשיו הוא אדם מתון יותר ומסוייג יותר.
הרצון לבדוק ולברר האם כל מעשה שאני עושה הוא אמיתי ונכון והקב"ה רוצה בו פוגע בספונטניות ובזרימה לפעמים.
אני מאמין שככל שאדם לומד יותר ומתקדם יותר והתורה ועבודת ה' הופכים להיות חלק מהותי מחייו ומושרשים בו הוא יוכל לזרום יותר ולחשוש פחות (אם כי עדיין יש להשמר).
הוא לא יצטרך לעצור ולחשוב כל פעם שהוא פותח את הפה- האם זה לשון הרע, האם זה הלבנת פנים? האם זו ליצנות?
לא מפני שהוא פחות "דוס" אלא מפני שיתקבע בו כטבע הדיבור הטהור והקדוש.
הוא לא יריגש לא בנוח לסרב ללכת עם החבר'ה לים או למקומות שלא ראויים לו- יהיה לו ברור שזה מקומות שהם לא מתאימים לו והוא גם ישדר את זה.
אדם שנמצא בתחילת דרכו ובתחילת הבנייה שלו- ברור שיהיה שקט יותר ומופנם יותר ויחשוש יותר כמי שנמצא באמצע עבודה גדולה- אבל יש לכך פירות ויש התקדמות!
ועם עץ הדעת הלימוד והזהירות מתקדמים גם לטעום מעץ החיים והחיות וההתעוררות ושניהם יחד עושים אדם שלם יותר וקדוש יותר.
יש בנים שמאד מחפשים "דוסיות" כל אחד מחפש את מה שמתאים לו...
ולגבי זוגות "יותר דתיים" איך גילית שאינם מאושרים??? אני דווקא חושב להפך...
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם