למה ללמד בצורה מגמתית

שאלה

שלום.

אני חוזר בתשובה מספר שנים, אני מאוכזב ויותר גרוע זה מחליש אותי מאוד באמונה צורת לימוד התורה\דרשות השונים.

כלומר הלימוד נעשה בצורה מגמתית (להבדיל כמו העיתונות החילונית שהיא מגמתית ומפרסמת מה שהיא רוצה ומתעלמת מדברים שלא נוח לה), מתעלמים מדברים שלא נוח. ודבר זה חוזר על עצמו שוב ושוב בכל מקום ודרך של לימוד תורה.

דוגמא א:

אנו לומדים עין יעקוב מסכת סנהדרין, והרב המלמד הוא מאוד יסודי ומקריא לנו גם מתוך בן יהוידע על הגמרא.

כשהגענו לסימני משיח הרב דילג על הקטע שבו נאמר שאחד מסימני המשיח זה "שגם לומדי התורה יצטטו חצאי פסוקים והגמרא מכנה אותם "רועי זונות".

את זה קראתי לבד בבית.

דוגמא ב.

תמיד מדגישים בפנינו כמה שהחכמים היו גדולים ושתמיד צדקו במעשיהם, אבל מתעלמים מטעיות שעשו כמו רב הונא שהקפיד שתלמידיו לא יצאו מהשיעור, ובעקבות זה הוא גרם לכל תלמידיו הקבועים להיות עקרים, חוץ מאחד שיצא וניצל מהחולי.

מדוע כשמלדים לא מלמדים את כל מה שכתוב?

מדוע אני צריך לגלות "הפתעות" כאשר אני קורא דברים שאם לא הייתי מגיע אליהם לבד לעולם לא היו אומרים לי.

ובנוסף לכך יש שיטה של ציטוט חצאי פסוקים כדי להתאים את הפסוק לשיעור ולא את השיעור לפסוק (התורה זה לא לגו או פלסטלינה שכל אחד ויבוא וישנה בפסוקים איך שבא לו).

אם ציטוט חצי פסוק לא היה משנה את תוכן הדברים מילא, אבל כשזה משנה את התוכן זה דבר שלדעתי לא יעשה

לדוגמא תמיד אבל תמיד כשמגיעים לפסוק הנ"ל אומרים בדרשות:

"אשר יורוך לא תסור ימין ושמאל"

(אין כזה פסוק בתורה)

כאשר הפסוק המקורי:

דברים פרק יז יא

עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ

יָמִין וּשְׂמאל:

מציטוט חצי הפסוק מלמדים אותנו שאנחנו לא צריכים לזוז ממה שקבעו החכמים, אבל מציטוט המלא מתברר אמת אחרת, שחכמים צריכים להיסתכל בתורה ורק על פי התורה ליפסוק, ולא על דעתם או סברתם, כי הפסוק במפורש אומר "על פי התורה..."

תשובה